אור ברסלב

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף קי:

דף קט:

ומי שרי. על כרחין כיון דמקשינן הכי ש"מ דמאן דשתי תרין בשכרא ודאי מעקר והרי בפסיק רישיה ולא ימות דאי לא תימא הכי מאי קא מקשינן דמי שרי אין הכי נמי דשרי לר' שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר וקיימא לן כוותיה אלא ודאי כדאמרן אבל רב אחא משבחא גאון ז"ל כתב בשאלתות שלא אסור למשתי כסא דעקרמא אפילו מעלי לגופא דכתיב ובארצכם לא תעשו ואע"ג דלא קא מכוין וקיימא לן כר' שמעון בדבר שאין מתכוין ה"מ לענין שבת אבל במילי דעלמא כר' יהודה קיי"ל והקשו בתוס' עליו דמשמע וודאי דליכא פלוגתא בין שבת לשאר איסורי מדאמרינן לעיל ומי אמר ר' יוחנן הכי והא אמר ר"י הלכה כסתם משנה ותנן הנזיר חופף ומפספס אלמא ר"י כר"ש סבירא ליה בשאר איסורי דאע"ג דרב סבירא ליה כר' יהודה בין לענין שבת בין לענין שאר איסורי הא קי"ל דרב ורבי יוחנן הלכה כר"י ותו קשיא מדגרסינן בפ' יש בכור לנחלה גבי מנין לבכור שאחזו דם שמותר להקיז אותו כו' אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה ופרכינן עלה הי ר"ש אי ר"ש דמתני' אטו עד השתא לא אשמועינן שמואל דדבר שאין מתכוין ה"מ לעניין שבת מותר אלמא הלכה כר"ש בכולהו איסורי אלא ודאי הכא משום הכי מקשינן להדיא שבים דפסיק רישיה ולא ימות הוי דודאי מעקר ואפילו לר' נתן בעל הערוך ז"ל שהוא אומר דפסיק רישיה ולא ניחא ליה לא מודה ר' שמעון וכמו שנכתב לפנינו בס"ד איכא למימר דהני מילי לענין שבת משום דכתיב ביה מלאכת מחשבת אבל באיסורי דעלמא כל היכי דהוי פסיק רישיה אע"ג דלא ניחא ליה מודה ביה רב שמעון וראי' לדבר מדפרכינן בזבחים בפרק כל התדיר גבי מתנדב יין מזלפו על גבי האישים ופרכינן והא מכבה ואע"ג דהתם לא מכוין לכבוי ולא ניחא ליה אלמא בשאר איסורי כל היכא דהוי פסיק רישי' אע"ג דלא ניחא ליה אסיר ומשום הכי מקשינן הכא להדיא ומי שרי ובכי האי גוונא אפילו לר' שמעון אסור כיון דהוי פסיק רישיה וא"ה קס"ד מעיקרא למישרא הואיל וממילא הוא שלא אסרה תורה אלא כורת ונותק גיד או ביצים בידים ומסקי' דאפילו ממילא נמי אסור:

תוכן העניינים

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה