חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף קטז:
רב אשי אמר לעולם כדאמרי' מעיקר' ושמואל דאמר כר' נחמיה פרש"י ז"ל כיון דשמואל יחידאה הוא הוא עצמו הנהיג במקומו כדברי חכמים א"נ מפסק סדרא שני שהיו קורין ודורשין בו וכל כי האי גוונא ליכא משום גזירת שטרי הדיוטות וכדתני' אבל שונין בהן ודורשין בהן נצרך לו פסוק א' מביא ויראה בו מתני' ומצילין תיק הספר עם הספר אע"פ שיש בו מעות וא"ת מאי איריא עם הספר דמשמע משום צורך כתבי הקדש אפי' אגב ככר א' ראוי נמי שרי לטלטולי דבר האסור דהא תנן כלכלה והאבן בתוכה והוא שמלאה פירות תי' הרמב"ן ז"ל אי משום טלטול אין הכי נמי אבל הכא הא קמ"ל שאע"פ למבוי שאסור להוציא שם מצילין דבר שאינו ראוי להצלה עם כתבי הקדש:
רבנן בתרתי פליגי פליגי בטלטול ופליגי במלאכה כך היא הגירס' במקצת נוסחאות וה"פ דרבנן סברי דמותר לטלטלו אפילו לאחר הפשטת כולו ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אוסר לטלטל אע"פ שלא הפשיטו אלא עד החזה ואיכא נוסחי דלא גרסי רבנן אלא הכי גרסי בתרתי פליגי ואדרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא לחוד מהדר כולו ר' ישמעאל לא הפשט בלבד הוא אוסר אלא אפי' טלטול
והכי קאמרי ליה אם מצילין תיק הספר עם הספר לא נטלטל עור אגב בשר פרש"י ז"ל דלרבנן בשר מותר לטלטלו משום כבוד שמים ועור אסור לטלטלו דלא חזיא ולא דמי לשלחין דאמרינן בפרק במה טומנין שמטלטלין אותן דהתם מיירי בעור בהמה גסה דחזי למשטח ולמזגא עליה ואפ"ה אמרי רבנן דכיון דבשר מותר לטלטלו עור נטלטל אגב בשר כשם שמטלטלין תיק הספר עם הספר ורבי ישמעאל מהדר להו דאי בשר הוא שרי לטלטולי אין הכי נמי שמטלטל אף אעור אגבו אבל בשר גופיה לרבי ישמעאל אסור לטלטלו דצורך הדיוט הוא הילכך אפי' היה העור מותר לטלטל מצד עצמו מחמת הבשר היה נאסר לפי שנעשה בסיס לדבר האסור וכל שכן שהעור נמי אסור לטלטלו וכדאמרי'. זה תורף פרש"י ז"ל ואינו מחוור דמה שכ' הוא ז"ל דאמרינן בשלחין דמטלטלין אותן דוקא עור בהמה גסה אבל עור בהמה דקה לא קשיא עליה דהא תנן בפרקין פורסין עור גדי ע"ג שידה תיבה ומגדל מפני שהוא מחרך לפיכך נראה דברי הרמב"ן ז"ל שפי' דעור מותר לטלטלו דהיינו שלחין דחזי למזגא עליה ובשר אסור לדברי רבי ישמעאל משום דלא חזי עד לאורתא ולדברי' קאמרי' ליה והכי קאמרינן להו לא נטלטל עור בבשרו וכדאמרינן מטלטלין כנונא אגב קטמיה שפירושו כנונא בקטמיה כלומר אע"ג דאית ביה קטמה והכי נמי עור אע"ג דאית ביה בשר ואמרינן מי דמי התם הוא שהתיק נעשה בסיס לספר ונעשה היתר כמותו אבל העור משמש את הבשר ונעשה כמותו לאסור הבסיס לעולם כדין הדבר שהוא נעשה לו בסיס זהו פירושו ז"ל ואינו מחוור לי שאפי' ת"ל דעור בהמה דקה נמי חזי למיזגא עליה ולאשתמושי ביה ומש"ה שרי לטלטולי ה"מ היכא שהופשט לגמרי אבל לר"ש שאינו מתיר להפשיטו אלא עד החזה ודאי עור כה"ג לא חזי לאשתמושי ביה למידי וכיון שכן היכי קאמרי ליה רבנן לרבי ישמעאל לא נטלטל עור אגב בשר לפיכך נ"ל כפרש"י ז"ל אבל לא כדבריו לגמרי דעור כה"ג אסור לטלטלו משום דלא חזי למידי והכי קאמרי ליה רבנן לרבי ישמעאל כשם שמצילין חיק הספר עם הספר כך ראוי משום כבוד קדשי שמים שנטלטל עור אע"פ שאינו ראוי בעודו מחובר אגב בשר ורבי ישמעאל מהדר להו דאי בשר הוה שרי לטלטולי הכי נמי אבל בבשר גופיה פליגנא עלייהו או אפשר כמו שפי' אחרים דרבי ישמעאל בבשר גופיה מיירי דשרי משום כבוד קדשי שמים אבל בעור הוא דפליג ואמר דלא דמי לתיק הספר עם הספר דספר מצד עצמו חזי לטלטולי מה שאין כן בבשר דבשר עצמו לא חזי למידי והיינו אם נקל בו לטלטלו משום קדשי שמים אבל לטלטל אף העור אגבי' לא: