אור ברסלב

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף קט.

דף קח:

עלין אין בהם משום רפואה. פרש"י ז"ל באכילתן ולא נהיר דדבר הלמד מענינו הוא וכולה שמעתא ברפואות שע"ג העין עסקינן. ועוד דא"כ כי קאמר רב ששת גרנידא אפי' לדידי מעלי לי למיסר אכילתה אתי וא"א דהא תט כל האוכלין אוכל אדם לרפואה. ואי אפשר לומר שהגרגר אינו ראוי לאכילה ואינו ככל האוכלין דהא אמרינן במסכת סוכה הפגיס הגס והגרגר פטורין לפי שאין משתמרין ואם אינו אוכל תיפוק ליה משום שאינו אוכל אלא על כרחין אוכל הוא וכן הוא בוודאי דגרנידא מיכל אכלי לה אינשי ומאכל בריאים היא. אלא עיקרן של דברים כפי' ר"ת ז"ל שפירש שמותר ליתן עלין של ירק וכיוצא כעין לצנן. וטעמא דמילתא מפני שנראה כמקר וכן זה שפי' רש"י ז"ל שרקא טויא לטוח גדי שלוק בביצי' טרופות ובלבד שלא יהא חם כ"כ שיתבשלו בו אינו מחוור דא"כ פשיטא דמותר והיאך רב חייא בר אבא אומר אין זה תיקון שיאסר. ועוד שאין זה דומה לנתינת מים ויין צלול המשמרת דוקא מייתינן עלה אלא עיקרן של דברים כפר"ח ז"ל שהוא מי האבטיחים שמצננין אותן במשמרת לנקפן ועבדי לה לשלשולי וכיון דמתאכיל האבטיח עם בני מעיו בלא סנון מותר וקרי ליה שרקא טויא לפי שכך לטפול הדלעת בבצק והיא נצלית באויר:

ופעפועי ביעי פי' ר"ח ז"ל דשם עשב הוא כדאמרינן בפרק בכל מערבין מערבין בפעפועין ופי' בירושלמי בסוף מסכת פאה קקולי ורש"י פי' שם בעירובין שהם ירקות ששמן בוטילש:

נותן אדם יין צלול ומים צלול לתוך המשמרת בשבת ודוקא לתוך המשמרת לפי שאין אדם מקפיד עליה ולא אתי לידי סחיטה וכאותה שאמרו בריש פרק במה טומנין גבי סודרא אפומא דחביתא אסור ואמרינן עלה ומאי שנא מפרנוקא התם לא קפיד הכא קפיד:

אמר ר' יוחנן לא קשיא הא ר' מאיר הא ר' יהודה. קשיא לי ר' יוחנן גופיה מאי סבירא ליה וכי מה ענין טומאה אצל שבת ונ"ל דסבירא ליה דכי הדדי נינהו מדתנן במסכת מקוואות המים המוכן פסולים למי חטאת וכשרים בטבילה ומטהרים בזוחלים ואלו הם המים המוכן המלוחין והפושרין הילכך סבירא ליה לרבי יוחנן לר' יהודה דמפיק מקרא דים הגדול במקוה היינו טעמי' דקרא לפי שאע"פ שכל המים מלוחים הם ים הגדול נשתה מהם שהוא מלוח יותר ומ"ה פסולים למי חטאת הלכך לענין שבת נמי מההיא טעמא גופיה אין רוחצין בו אע"פ שרוחצין בשאר ימים ולר' מאיר דאמר כל הימים כמקוה אלמא לאו מפני מליחות שבהן פסלה אותן תורה שהרי שאר ימים אין מלוחין כל כך ולדידיה הוא דאיכא למימר דלענין שבת נמי לא שני לן בין ים הגדול לשאר ימים ואפילו הכי אתקיף לה רב נחמן בר יצחק דאמר דכי היכי לר' מאיר לא תליא בטעמא אלא בגזירת הכתוב הכי נמי איכא למימר לר' יהודה במה דברים אמורים בשלא נשתהא אבל נשתהא אסור פי' אמימרא וימא של סדום בלחוד קאי אבל במי טבריה אפי' לשהות נמי מותר וראייה לדבר דהא קתני בברייתא דזימנין במי טבריה או בים המלח ואי בשלא נשתהא אפילו במי משרא נמי אלא ודאי בשנשתהא ואפילו הכי הכי קתני רוחצין במי טבריא:

תוכן העניינים

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה