חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף קה:
לא צריכה דעבד למירמא אימתא אאינשי ביתיה ומינה דכל היכא דלא עביד משום הכי אלא למעבד נחת רוח ליצרו בלבד פטור ולפיכך אני תמיה על הרמב"ם שכתב בפי"ב מהלכות שבת והמבעיר גדישו של חבירו או שורף דירתו חייב אע"פ שהוא משחית מפני שכוונתו להנקם ממנו והרי נתקרר' דעתו ושככה חמתו ונעש' כקורע על מתו או בחמתו שהוא חייב ובחובל בחבירו בשעת מריבה שכל אל מתקנין הם אצל יצרם הרע ע"כ:
ואם אדם חשוב הוא חיובי מחייב אפשר לי לומר דלאו חייב בקריעה קאמר דאם איתא דבאדם כשר מחייב למה לי למתני בחכם הכל קורעין עליו אלא ה"ק אי אדם כשר הוא חיובי מחייב לבכות ולהתאבל וכיון שהוא חייב בכך אם הפריז על מדותיו וקרע אין זה מקלקל אלא זכות הוא לו או אפשר דבאדם כשר נמי חייב לקרוע וכי קתני הכל קורעין על גבי חכם משום חליצה והבראה נקטיה דאיתנהו בחכם ולא מחייב בכי האי גוונא באדם כשר: