אור ברסלב

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף קד.

דף קג:

מ"ם שבלוחות בנס היו עומדין מכאן שצריך לחבר ראש הקו האחרון עם הגג כגון זה

בדפוס אחד איתא ציור זה: ובדפוס אחר איתא ציור זה:

שאלו היה מרחיקו מן הגג כזה

בדפוס אחד איתא ציור זה: ובדפוס אחר איתא ציור זה:

לא היתה עומדת בנס. מאי טעמא כרעיה דקו"ף תליא ומכאן שצריך להרחיק הרגל מן הקו"ף כזה

בדפוס אחד איתא ציור זה: ובדפוס אחר איתא ציור זה:

ולא שידביקהו כזה

בדפוס אחד איתא ציור זה: ובדפוס אחר איתא ציור זה:

ומאי שקר אחדא כרעא. מכאן שצריך לעשות סוף השי"ן חד כזה

בדפוס אחד איתא ציור זה: ובדפוס אחר איתא ציור זה:

ולא לעשות רחב כזה

בדפוס אחד איתא ציור זה: ובדפוס אחר איתא ציור זה:

כתב על גבי כתב פטור דוקא דיו על גבי דיו אבל דיו על גבי סיקרא אמרינן בפ' המביא תניין דאית שתים אחת משום מוחק ואחת משום כותב ובסיקרא על גבי דיו איפליגו התם אמרי לה חייב ואמרי לה פטור אמרי לה חייב מוחק הוא ואמרי לה פטור מקלקל הוא:

וחכמים אומרים אין השם מן המובחר. פי' לטעמיה דרבי יהודה קאמרי ליה לדידן לאו כתב הוא כלל דהכי תנן כתב טל גבי כתב פטור אלא לדידך דאמרת דהוי כתב אודי לן מיהת לגבי כתיבת השם שאינו מן המובחר והכי איתא בירושלמי בשטתו הושיבוהו בשטתך שאתה אומר כתב הוא אף הוא אינו מן המובחר:

רב אשי אמר אפי' תימא רבנן להשלים שאני. משמע לכאורה דדוקא להשלים הספר אבל להשלים את השם לא דאם איתא ליתני להשלים את השם ואנא ידענא דכ"ש להשלים את הספר אבל בתוספתא גרסינן כתב אות אחד להשלים את ה' אות א' להשלים את הספר חייב והכי נמי איתא בירושלמי בפרק האורג. כגון שנטלו לגג של חי"ת ועשאו שני זיינין. מהא שמעינן דכה"ג לא מקרי חק תוכות אינו אלא למפריד בין שתי אותיות דבוקות וכן שנטלו לגגו של דלית ועשאו רי"ש אינו אלא כדיו שנפל על גבי האות ומעבירו:

תוכן העניינים

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה