אור ברסלב

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף קא:

דף קא.

לא נצרכה אלא לערב ולטלטל מזו לזו. עיין בתוספות דהא קמ"ל דסד"א דלא תיקון עירוב אלא בדבר הקבוע תדיר כגון בתים וחצרות אבל בספינות לא קא משמע לן והראב"ד ז"ל כתב דהא קמ"ל שאע"פ שמחיצות הספינות גבוהים עשרה ואין שם דבר קבוע למעטן אע"ג דבכה"ג בשתי חצירות אין מערבין אחד הכא מערבין משום דספינות לא לחצירות דמיין אלא דבכה"ג בבתים נמי מסקינן בפרק חלון במערבין אחד משום דאמרינן ביתא כמאן דמליא דמיא וא"צ סולם קבוע ולא סולם עראי להתירו:

נפסקו נאסרו פי' דאף ע"ג דבמסכת עירובין מפקינן דהיכא שעירבו דרך הפתח ונסתם הפתח אמרינן דשבת הואיל והותרה הותרה הכא שאני דכיון דניידי ולא קביעי גזרינן דילמא נפיל מלא מאי דמטלטל בכרמלית:

כי איתמר דרב נחמן אמזיד איתמר. פירש"י ז"ל אמזיד איתמר ומשים קנסא וכדקתני בברייתא חזרו להתירן הראשון אשוגגין ואנוסין ומעטין קאי וכי קתני מזיד אשמה מחיצה קאי ולזרוק כרב נחמן. ולא נהירא דאי הכי לא הוה ליה למיתני מזידין בהדי אינך ולמיכלל בכולהו חזרו להיתירן הראשון אלא עיקרן של דברים בדברי ר"ת ז"ל שפי' דהא דאמרינן כי אתמר דרב נחמן אמזיד אתמר לא אמזיד דברייתא קאמרינן אלא אמזיד דעלמא דהיינו אמחיצה הנעשית בשבת כתחילה ומעיקרא קס"ד דלית לן לאיפלוגי בין שנעשית בתחילה בשבת או שהיתה שם מתחלה ואחר כך חזרה לעניינה הראשון ומשנינן דאמזיד דעלמא איתמר ולא כי הדדי נינהו:

ושמואל לאפוקי מדנפשיה קאתי דתניא קשרה בדבר המעמידה מביא לה טומאה בדבר שאין מעמידה אין מביא לה טומאה ואמר שמואל והוא שקשרה בשלשלת של ברזל התם הוא דכתיב בחלל חרב חרב הרי הוא כחלל אבל הכא לענין שבת כיון דיכול להעמידה. זו היא גירסת רש"י ופירשו כמו שכתוב בפירושיו. ואין גירסתו ופי' מחוורים דאי הכא אמאי אצטריך שמואל לאפוקי מדנפשיה דמה ענין זו לזו דתיסק אדעתין לדמויינהו ולמבעי בהא נמי שלשלת של ברזל כי התם כי היכי דליצטריך שמואל מתוך סברא ואפ"ל בזו כיון דדבר המעמידה בעינן דלעולם לא מקרי דבר המעמידה אלא שלשלת של ברזל משום דבעי בריי' מפיק לה לשלשלת בנ' דבר המעמידה קמ"ל ומיהו אכתי לא נהירא דאי שלשלת של ברזל דוקא בעינן היכי אפקיה תנא סתמא בלשון דבר המעמידה ועוד דלשון מביא לה את הטומאה לא משמע דרך נגיעה אלא דרך אהל ועוד שלפי דברי רש"י ז"ל לא הוצרך שמואל להעמידה בשלשלת של ברזל אלא כדי לטמא את הכלים שבתוך הספינה וכלים התם מאן דכר שמייהו, לפיכך גורס רבינו שמואל ז"ל מביאה את הטומאה ואין מביאה את הטומאה ולא גריס התם הוא דכתיב בחלל חרב אלא הכי גריס התם הוא דכתיב כל הבא אל האהל אבל לענין שבת כיון דיכול להעמידה היכרא הוא ופירוש ז"ל כגון שיש טומאה וכלים תחת הספינה ומשים הכי בעינן קשרה בדבר המעמידה לפי שאין תורת אהל להביא את הטומאה לכלים שתחתיו אלא כשהוא קבוע אבל באינו קביע לא וכדתנן במסכת אהלות לא מביאין ולא חוצצין והעוף וטלית המנפנפת וספינה שהיא שטה על פני המים ועלה קתני התם קשרה בדבר המעמידה מביאה את הטומאה והכא בשמעתין דתנן גרסי' וקאמר שמואל דספינה לא מקריא אהל קבוע אלא בשקשרה בשלשלת של ברזל ומש"ה מצטריך שמואל לאפוקי מדנפשיה ולומר דדוקא התם דכתיב אהל משמע קבוע לגמרי דהיינו שקשרה בשלשלת של ברזל אבל לענין שבת בהיכרא בעלמ' סגי:

תוכן העניינים

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה