אור ברסלב

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף ק:

דף ק.

ר"ה אמר מוציא ממנה זיז כל שהוא וממילא איכא מאן דאמר דכשעומד על הזיז עסקינן ומטלטל מים לזיז ומזיז לספינה. וא"ת אי הכי למאי אצטריכינן למימר כרמלית מארעא משחינן ולר"ח ורבה בר ר"ה נהי דסבירא להו דמשפת מיא משחינן אמאי לא סגי להו בזיז כ"ש דנהי דתניא לעיל בפ"ק עומד אדם על הכרמלית ועל האיסקופא נוטל מעני ונותן לו מבעל הבית ונותן לו ובלבד שלא יטול מן העני לבעל הבית ה"ג ברשויות דאורייתא אבל ברשויות דרבנן שרי להחליף וכן פסק הרב אלפסי ז"ל במסכת עירובין י"ל דאינהו אמוראי סבירא להו כזעירי משמיה דר' יוחנן דאמר התם דאפילו ברשויות דרבנן אמרינן ובלבד שלא יחליפו:

אלא כי היני דליהוי ליה היכירא פי' כדי שלא יהא סבור שיהא המים כרמלית ויבוא לטלטל מכרמלית לרשות היחיד אבל השתא דמצריכינן ליה זיז משאל שאיל ומידע ידע:

רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי עושה מקום ארבע וממלא וא"ת מאי מקום ארבע אי כרשות היחיד דמי בשגבוה עשרה משפת המים אי ככרמלית דמי כיון דלא מינכרא מחיצתה ובין כך ובין כך מה הועילו חכמים בתקנתן דמ"מ כשמטלטל מן הים לספינה דרך עליו הא קא מטלטל מכרמלית לרשות היחיד. כתב רבינו האיי גאון ז"ל בשם מר רב יהודאי גאון ז"ל ששמע מן הזקנים דהאי מקום ארבעה היינו שחוקקין אותו וסביב החקק כעין מחיצה כמין סל שנפחתו שוליו או תיבה הפחותה וממלאין מן הים לספינה דרך אותו נקב דאמרינן גוד אחית בהני מחיצות אע"ג דלא הויין עשרה. וא"ת בין לרב הונא בין לרבה ב"ר חסדא ורבה בר הונא תיקשי להו הא דתנן בפרק כיצד משתתפין גזוזטרא שהיא למעלה מן הים אין ממלא ממנה בשבת אלא א"כ עשו לה מחיצה עשרה טפחים איכא למימר דשני גזוזטרא שהיא בנין קבוע ויכול אדם לתקן בה כרצויו משא"כ בספינה ולפיכך הקלו בה למר כדאית לי' ולמר כדאית ליה:

גמירי דאין ספינה מהלכת בפחות מעשרה. כלומר שיהא למטה ממקום שקיעתה י' טפחים דאי משפת המים וכדאמרי' אנתר כשידלה וישק' דלי נמצא כלה מכרמלית ממש דמארעא ועד מקום דלי ליכא עשרה:

תוכן העניינים

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה