חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף פה:
גזירה שמא ימלא את הקרנות. וא"ת נגזור נמי בערוגה אחת שמא ימלא כל ארבע רוחותיה לארכן ובודאי שאינו רשאי שאע"פ שאין צריך להרחיק טפח מיהו בעי דאי לא הא איכא יניקה ועירבוביא וכמ"ש רש"י ז"ל וכיון שכן כי היכי דגזרינן שמא ימלא את הקרנות דשתי ערוגות כערוגה א' נמי ליגזור י"ל דלא דמי דערוגה אחת כיון שדרכה להיות נזרעת בבת אחת מידע ידיע ומזהיר זהיר אבל מערוגה לערוגה שאינה נזרעת בבת אחת לא רמי אנפשיה שלא ימלא קרנות ערוגה זו כדי להתרחק מקרנות ערוגה אחרת שזורע זה זמן מרובה:
גבוליה כמה כלומר כמה הוא חשוב גבול להיות לה תורת ערוגה לענין ראש תור ירק ופשטינן כדתנן לענין כלאים רחב כמלא רחב פרסה וכיון דבענין כלאים חשוב הפרש למראית העין ולהוציא מדין ערבוב לענין גבול נמי הפרש וטעמיה דרבי יהודה דכתיב והשקית ברגלך כגן הירק דכיון דחשיב והוי גבול אלמא הפרש הוי:
שאני התם דאיכא שירבא פי' לאו למימרא דבערוגה ליכא ערבוב דאם כן למה לך למימר דחמשה בשתא לא ינקי' אפי' ביונקין מותר כדאמרינן גבי ראש תור ירק הנכנס ובממלא כל גיגתו דרבי יוחנן דבכלאים לא מתסר אלא היכא דאיכא יניקה וערבוביא א"ו הכי קאמרינן שאני התם דאיכא שירבא ומשא"כ בערוגה שירבא כולי האי:
הרוצה למלאת כל גנתו ירק עושה ערוגה ששה ועוגל בה חמשה פרש"י ז"ל עוגל בה ה' עיגולין לחמשה זרעונין וקשיא עליה למה ליה למנקט חמשה אפי' יותר נמי ושיעורא דמתני' נקט אלא שאין עיקר פירושו מחוור ועוד שאין משמעות הלשון כן לפיכך פי' ר"ת ז"ל עוגל בתוכה עיגול אחד של חמשה וזורע אותו מין אחד והוא השנוי במשנתינו ואחד באמצע וזורע ארבעה גרעינין בארבע רוחות הערוגה באמצען ונמצא חצי טפח חרב זרעין שברוחות לעגול שבאמצע הערוגה וממלא עוד הקרנות ממה שירצה והן המורשות שהמרובה יתר על העגול שרואין כאלו ערוג' עגולה ששה על ששה ומורשות הקרנות שחוץ לעגול כורע ממה שירצה ונמצא חצי טפח בערוגה סביב העגול הפנימי ואקשינן והיאך נתמלאת כל גנתו ירק והרי יש חצי טפח חרב לכל צד ואמרינן דבי רבי ינאי דודאי צריך להרחיק אותו בין הבינים ור"י בההוא פורתא לא מיירי ורב ששת אמר דאפילו חצי טפח ממלא ואם היו זרעוני הגנה שתי זורע אלו ערב ומותר: