חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף פד.
ואמר ר' יוחנן אם יש בה בית קבול רמונים טמאה פי' דטלטול על ידי שוורים שמיה טלטול ואי לאו דר' יוחנן הוה אמינא דבמטה טמאה מפני שמטלטלין אותה ע"י אדם ע"י הדחק ושל אבנים טהורה לפי שאין מטלטלין אותה אלא על ידי שוורים ואדרבה הוה שמעינן מינה דטלטול על ידי שוורים לא שמיה טלטול להכי אצטריך לדר' יוחנן ומיהו מרישא בלחוד ומדר"י לא אירייא דאיכא למימר דר' יוחנן מוקים ליה בקטנה ומשום הכי אמר שאם יש בה בית קיבול רמונים טמאה להכי אתא דסיפא דקתני עלה דתיבה הבאה במדה טהורה מכלים לפי שאין תיבה גדולה המחזק כוריים ביבש עשוייה לטלטול ע"י שוורים שעושין בעגלות ומדקתני באה במדה גבי תיבות ולא קתני הכי גבי עגלות ש"מ דעגלה אפילו באה במדה טמאה לפי שעשוייה לטלטול על ידי שוורים דאי לא ליתני נמי באה במדה גבי עגלות וליתני ד' עגלותיהן:
ושל עץ בין מדרסו בין מגעו טמא אע"פ שלא היה צריך רב פפא להוסיף בה בשל עץ כלום דשפיר מתני ליה מדרס כלי חרס טהור ומגעו טמא וספינה של חרס טהורה כלומר אפילו ממגע ר' יוסי אומר אף הספינה טמאה מגע כשאר כלי חרס אפילו הכי כיון דספינה של עץ שכיחא משל חרס בעינן לאוקומה בשל עץ וכיון שכן היה צריך להוסיף בה ושל עץ דאי לא היכי ליתני דין ספינה של עץ כיון דלא אידכר כלי עץ כלל:
מה הוא יש לו טהרה במקוה כלומר בשאר טומאות דאלו לטומאת זיבה לא סגי ליה במקוה דמים חיים בעינן נקט לה בשאר טומאות משום סירכא דמשכבו דלא בעי מים חיים דבמקוה סגי ליה אף משכבו דאית ליה טהרה במקוה וא"ת והרי כפת שאור שייחדה לישיבה דטמא מדרס אע"ג דלית ליה טהרה במקוה י"ל הואיל ואיכא במינו דהיינו גידולי קרקע כדמתרץ ואזיל ומיהו מעיקרא הוה ליה לאותובי מהא אלא חדא מתרי פירכי נקט: