חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף סא:
אמר רב פפא פשיטא לי תלתא קמיעי לתלתא גברי תלתא תלתא זמני פי' אפילו לא רפא כל קמיע אלא אדם א' אתמחי גברא לכל קמיעותיו כיון שרפא שלשה בני אדם בשלשה קמעין חלוקין אבל עכשיו שכל קמיע רפא בו שלשה פעמים נעשו שלשה קמיעין אלו מומחין על ידי כל אדם והוא הדין דהוה משכח אתמחי גברא ואתמחי קמיעא כגון שרפא אדם לשלשה אנשים בשלשה קמיעין חלוקין ובקמיע האחד רפא בו אדם אחד שלשה פעמים או דלמא מזליה דהאי גברא הוא דמקבל כתביה אבל לעיל ברפא ושנה ושלש לא חיישינן לפי שכבר פירשתי שלעולם המחאתו של קמיע תלויה בהמחאתו בעשייתו כתקנו ולפיכך יותר יש לתלות ענין הרפואה בתקון הקמיע מבמזליה דהאי גברא אבל הכא דבהמחאת גברא עסקינן וכבר פירשתי דהמחאת גברא תלויה במזלו של רופא בההוא דאיכא לספוקי שמא מזל הרופא גרם לו או מזל החולה גורם ומ"מ לפי שטתו של רש"י ז"ל כל ה היכי דאתמחי גברא יוצאין לרשות הרבים בכל קמיע שיעשה אבל בתוס' אין סוברין כן שהן אומרים דלעולם לא אמרי' אתמחי גברא לכל קמיע אלא אתמחי גברא היינו שיעשה שלשה קמיעין מענין אחד דאתמחי לכל קמיעות שיכתוב מאותו הלחש לאותו חולי ואתמחי קמיעא היינו שאותו כתב ממש שרפא שלשה אנשים:
התם משום כו' משמע הא ל"ה כיון שהן מחופין שרי והיינו דמסקי' התם בפרק מי שמתו דמי שרוצה ליכנס לבית הכסא חולץ תפילין ברחוק ד' אמות ואוחזן בבגדו בימינו כנגד לבו ונכנס ומיהו דוקא ביום שרי למעבד הכי מפני שהוא צריך לחזור וללובשן אבל בלילה אמרי' התם דעושה להו כיס טפח ומניחן שם ובכלי שאין כליין אפי' פחות מטפח מותר אבל קמיע אפי' תמצא לו' דיש בו משום קדושה במחופה עור סגי אפילו בלילה דכיון דלעולם צריך לו הרי קמיע אף בלילה כתפילין ביום: