אור ברסלב

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף מו:

דף מו.

מי לא תניא השירים והנזמים והטבעות הרי הן ככל הכלים הנטלין בחצר. כלומר דאע"ג דדרך תכשיט אסור לנושאן בחצר שמא יצא בהן לרשות הרבים ונמצא שאין ראויין בחצר לתשמישן ואפי' הם לטלטול גרידא שרי משום דתורת כלי עליהן כיון דחזו למידי סגי דנפטא נמי כיון שתורת כלי עליו אע"פ שאינו ראוי לתשמיש מפני מיאוס שבו כיון דחזי לכסויי ביה מאני סגי ורמינהו רבי שמעון אומר כל שאין מומו ניכר מערב יום טוב אין זה מן המוכן ואם תאמר והיכי מוכחינן מהא דאית ליה לרבי שמעון מוקצה דהא אוקימנא לה בפרק אין צדין כשנפל בו מום מערב יום טוב וטעמיה דרבי שמעון משום שאין רואין מומין ביום טוב וסיגין דהתם משמע דלית ליה אוקמתא אלא בהכי י"ל אין הכי נמי מיהו מדלא קתני רבי שמעון אסור וקתני אין זה מן המוכן משמע לן הכא דאפילו עבר וביקרו אינו מבוקר משום דאתקצאי מחמת איסורא דאין רואין מומין ביום טוב דאע"ג דלא אסיר אלא מדרבנן ולעיל אמרי' שאני אומר טבל מוכן אצל שבת שאם עבר ותקנו מתוקן התם היינו טעמא לפי שכל אדם יכול לתקנו מה שאין כן בבכור דלא סגי ליה אלא בחכם. מימר אמר מי יימר דנפיל ביה מומא וא"ת והא אוקימנא לה בפרק אין צדין בשנפל בו מום מערב יום טוב י"ל אין הכי נמי משום שריותא דרבי יהודה דהתם דלא שרי אלא בכה"ג אבל רבי שמעין ודאי בכלהו גווני אסר ומשום הכי נקיט הכא כולהו טעמי' דאיסורא:

כל היכא דקא מכוין איכא איסורא דאוריתא וא"ת והא במכבה את הנר לרבי שמעון ליכא איסורא דאורייתא דהא אמרי' כל מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה וליכא כבוי הצריך לגופו אלא פתילה שצריך להבהבה א"נ מכנה לעשות פחם י"ל הכי קאמר כיון דכבוי מלאכה דאוריתא הוא והרואה אין יודע אם פתילה זו צריך להבהבה אם לאו גזר ר' שמעון משא"כ בחריץ דליכא לספוקי במלאכה דאוריתא דחופר כלאחר יד הוא:

תוכן העניינים

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה