חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף מה:
ורבי לית ליה מוקצה. קס"ד השתא הכין משום דלאו אורחא דתנאי למשקל ומטרי אליבא דאחריני אי לאו דסבירא להו כוותייהו ובמסקנא שנינן דאפילו הכי איכא למימר דלר"ש קאמר וליה לא סבירא ליה ואם תאמר והא לקמן חזינן בהדייה דכר"ש סבירא ליה דאמר רבי יהודה במנורה כר' שמעון בנר ועל כרחין בנר הורה להיתרא כר' שמעון. תירץ הרמב"ן ז"ל דאפשר דכר"ש ס"ל במוקצה מחמת איסור לפי שהוא עומד ומצפה אימתי יכבה נרו אבל במוקצה אחרינא בפסעילי תמר' ומדבריות איכא למימר דלא ס"ל כר"ש:
ומדבריות כל שיוצאת בפסח ונכנסות ברביע' ראשונה. אין מוקצה שלהן מחמת איסור תחומין דכיון דתחומין דרבנן הוו להו כטבל דאמרי' לעיל דמוכן הוא אצל שבת שאם עבר ותקנו מתוקן לפי שאין בתיקונו איסור תורה והכא נמי לא שנא אלא היינו טעמא דכיון דבתוך הזמן אינן רגילות ליכנס ביישוב אסוחיה לדעתיה מינייהו מידי דהוה אתמרי דעיסקא ודאמרי' נמי בביתות כל שלנות תוך התחום לאו למימרא דכל שאין לנות בתוך התחום אסורות אלא אורחא דמילתא הכי דכל שנכנסות לרשות בתוך הזמן הזה באות ולנות בתוך התחום:
קינה של תרנגולין מהו לטלטלו בשבת. פי' קס"ד השתא דמיבעי' קינה שעמדו בה תרנגולין בחול אי חשבינן ליה כמטה שייחדה למעות והניח עליה מעות שיהא אסור לטלטלה אפי' לצורך גופו ולצורך מקומו ואהדר ליה כלום עשוי אלא לתרנגולין כלומר דכיון דאין ראוי לתשמיש אחר כייחדו דמי. ומדפשטי' מינה דרבי יוחנן דרבי יהודה ס"ל שמעינן מינה דמטה שייחדה והניח עליה מעות לרבי שמעון שרייא שלא כדברי ר"ת ז"ל כמו שכתבתי למעלה. ודחינן הכא במאי עסיקי' כגון דאית ביה אפרוח מת דאסור לטלטלו ואפילו לר"ש והויא ליה קינה בסיס לדבר האיסור והא דנקטה במת ולא נקטה בחי לפי שאפשר להפריחו. ולפי האי פירוקא בעייא דההוא סבא הוה אי האי אפרוח שמת בשבת דיניה כשוכח או כמניח ואהדר ליה כלו עשוי אלא לתרנגולין הילכך כיון דתרנגולין מונחין שם לדעת ועבידי דמיתי' התם כמניח עליו אפרוח מת לדעת חשבי' ליה ונעשה בסיס לדבר האיסור:
והא אמר רב נחמן מאן דאית ליה מוקצה אית ליה נולד. וא"ת והיכי פרכינן מינה לר"י והא איהו לית ליה דרב נחמן דאי הוו מפרש טעמא דסיפא בשמעתא קמייתא די"ט משום משקין שזבו ולפי ההוא פירוקא משמע דאית ליה לרבי יוחנן דאפילו מאן דאית ליה מוקצה לית לי' נולד. ועוד דהא רב נחמן אידחייא לה התם. י"ל אה"נ דהוה מצי אמר הכי אלא דבעי לתרוצא אפי' אליבא דרב נחמן:
אנו אין לנו אלא בנר כרבי שמעון. לאו למימרא דר' יוחנן ס"ל הכי דהא אסיקנא דר"י כר' יהודה ס"ל אלא ה"ק אנו אין לנו התר בכלי המיוחד להדלקה אליבא דשום תנא אלא בנר כר"ש אבל מנורה לכולי עלמא אסירא הלכך בין חוליות בין קטנה ובין גדולה אסירא: