אור ברסלב

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף מג.

דף מב:

משום דקא מבטל כלי מהיכנו כאן פרש"י ז"ל דאסי' משום דהכי הוא כאלו מחברו שם בטיט ובפרק בתרא פירש משום דמחזי כסותר אסיר:

טבל מוכן הוא אצל שבת שאם עבר ותקנו מתוקן הקשו בתוס' מדקתני אם עבר משמע דאפי' עבר ותקנו במזיד מתוקן וקשיא מדתנן בפרק שני מתרומות ומייתי לה בהנזיקין המעשר בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל. יש לומר דנקט עבר כגון דלית ליה פירי אחריני דאמרינן בפרק שני דיום טוב דאמרינן כי האי גוונא אפילו במזיד יאכל עוד הקשו כיון דאמר שאם עבר ותקנו מתוקן בטלת כל איסור מבטל כלי מהיכנו שהרי אם עבר ונטל מן הכלי אותו דבר שאינו ניטל מותר לטלטלו ולאו קושיא היא דאנן הכי קאמרינן שיש לכלי זה שעת הכושר אפילו בעוד שאותו דבר שנאסר הוא עליו אבל כשנסתלק האיסור אינו השם. וא"ת עוד כיון דאמרינן שאם עבר ותקנו מתוקן אלמא אפי' משום מוקצה לא מיתסר דאי מיתסר אכתי אית בה משום מבטל כלי מהיכנו וכיון שכן בנר שהדליקו באותו שבת נימא הכי שאם עבר וכבהו כבוי ובהמה שנשחטה בשבת נמי לא תאסר משום דמוקצה מהאי טעמא י"ל דלא אמרי' הכי אלא כשיש תקנה לאיסורו בדבר שאי אפשר לבא לידי איסור תורה:

ניצוצות אין בהן ממש מהא שמעי' שמותר לנער את המפה כדי שיפלו הניצוצות שנופלין עליה בלילי שבת אע"פ שא"צ לטלטול המפה לא לצורך גופה ולא לצורך מקומ' והא תניא אסור לטלטלו בעודן עליו וא"ת כיון דבעודן עליו מיה' אסיר והוא כופה הכלי על דעת שיעלו שם הרי הוא מבטל כלי מהיכנו י"ל דכיון שבידו להפריחם כל שעה שירצה לאו מבטל כלי מהיכנו הוא:

בעודן עליו בין השמשות. הקשו בתוספות כיון דבידו להפריחם הוי כגמרן בידי אדם לא אמרי' ביה מגו איתקצאי בין השמשות איתקצאי לכול' יומא כדמוכח בפרק אין צדין דפריך רבי זירא למאן דאמר יש מוקצה לחצי שבת והא פולין דמעיקרא שדינהו בקדירה אידחו להו גמר להו בשולייהו איחזו להו דאמר ליה אביי וליטעמיך תיקשי לך קדירות בעלמא בין השמשות רותחות הן ולאורתא קא אכלינן מינייהו אלא גמרו בידי אדם לא קמיבעיא לי כי קא מיבעיא לי גמרו בידי שמים אלמא כל היכא דקים ליה שיצא מהקצאתו לא אמרינן ביה מגו דאיתקצאי והכא הא קים ליה שהרי בידו להפריחן נ"ל דשאני הכא דדחייה בידים אבל התם לא דחינהו להנהו קדירות דאדרבה כדי שיתבשלו ויראו לך הניחו ולא נתחוור לי מה שתירצו בתוס' בזה:

איתביה כל הני תיובתא ושני לי' בצריך למקומו. וא"ת וכיון דמתניתין דנותנין כלי תחתיו לקבל הניצוצות ואוקימנא בצריך למקומו מסתמא רישא נמי דאין נותנין כלי תחת הנר לקבל את השמן בצריך למקומו היא ובצריך למקומו אמאי לא י"ל דרבי יצחק נמי מודה בטעמא דמבטל כלי מהיכנו והכי קאמרי' איתביה כל הני תיובתא דכיון דאית ליה נמי דאין כלי ניטל אלא לדבר הניטל לא סגי ליה בפירוקא דרב יוסף ומשנינן דאין הכי נמי אלא דאיהו מוקים להו נמי בצריך למקומו בר מההיא דנותנין כלי תחת הדלף דכיון דדלף הראוי צריכים לאוקמה אפי' א"צ למקומו נמי שרי:

תוכן העניינים

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה