חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף מא.
מתני' מוליאר הגרוף שותין ממנו בשבת. פרש"י ז"ל שותין ממנו בשבת ואע"פ שהוחמו קצת מחמת הכלי לפי שאין מוסיף הבל אלא משמר ומקיים חום שלהם שלא יצטננו וזה שכתב רש"י ז"ל לישנא דמוסיף הבל הוא על דרך פירושו שהוא מפרש כוליה פרקין בהטמנה. ולדידן דמפרשינן ליה בשיהוי מוליאר הגרוף שותין ממנו בשבח אע"פ שהוא מוסיף הבל בתבשיל שמשהין אותו על גבי כירה גרופה. ואנטיכי משמע דחמיר מיניה אפיל שהוא גרופה אין שותין ממנה. ובירושלמי פרכינן אמתניתין דגרסינן התם הא אם אינו גרוף אין שותין ממנו פי' תרי פרכי מקשו להו ממתניתין דדוקא גרוף שותין ממנו אבל אינו גרוף לא אפילו חמין שהוחמו כל צרכן. ותו קטום אמאי לא מהני בה דמדתנן גרוף משמע גרוף אין קטום לא. ופריק אמר ר' חנינא ב"ר יהודה בריה דר' הלל מפני שהרוח נכנסת לתוכו והגחלים בוערות פי' דמשום הכי לא סגי ליה בקטימה לפי שאותו מוליאר היה עשוי נקבים נקבים שאלמלא כן לא היה האש מתקיים ומשום הכי אין קטימה מועלת בו דלא דמי לכירות שלנו שפתוחות לפניהן כדי שיכנס שם הרוח דהתם צריך שיכנס הרוח דרך הפתח שלפני הכירה ושיעלה לאחר מכאן דרך הנקבים אבל מוליאר היה נקוב בענין שהיה הרוח נכנס בו מיד. אמר ר' יוסי בר בון מתוך שהוא עשוי פרקים פרקים והוא מתיירא שמא יתאכל דבקו הוא מוסיף מים ומשום הכי לא שרי לשהויי ביה חמין אפילו הוחמו כל צרכן כל שאינו גרוף אנטיכי אע"פ שגרופה אין שותין ממנה ר' חנינא בשם ר' יוסי בר חנה משמיה דר"י מפני שהיא מתחממת מכותליה ומסתברא לי דאטעמא דלעיל סמך שאף האנטיכי היתה עשויה פרקים פרקים ולפי שהיא מתחממת מכותליה אע"פ שהיא גרופה איכא למיחש בה ההוא חששא דמוליאר דאי לא תימא הכי וכי חמירא אנטיכי טפי מתנור והא כתיבנא לעיל דכל שמשהין אותו על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה אפילו בתנור משהין איתו שלא מצינו חלוק בדבר זה כלל וכיון שכן למה אסרו להשהות חמין שהוחמו כל צורכן באנטיכי אלא ודאי כדפי'. והקשו בתוספות אי בהך מתני' מדין שהייה אתינן עלה הוה להו למסמכה למתניתין דכירה שהסיקוה ואמאי אפסקוה במתניתין דאין נותנין ביצה בצד המיחם ומשמע דמההיא מתני' ואילך שבקינהו לדיני שהייה. ולדידי לא קשיא דלהכי אפסקיה כי היכי דלא תיסק אדעתין דאיסורא דמוליאר ואנטיכי מחמת החמימות שמשהין בתוכן הוא דומיא דמתני' דכירה שהסיקוה וליתא דאלו הכא מדין החמין עצמן כל שהיו מבושלין כל צורכן אפי' במוליאר ואנטיכי בלא גריפה וקטימה שרו אלא שמחששת הכלי נגעו בה ולהכי אפסקיה אבל הרשב"א ז"ל פי' דבהך מתני' לאו בדיני שהייה עסקי' אלא הכי קאמר מוליאר הגרוף אם נתן מים בתוכו בשבת ונפשרו שותין ממנו ורשאין הן לתת לתוכן מים לכתחילה להפשירן לפי שמוליאר זה אינו מבשל אלא מפשיר בלבד ובדין הוא דהיה ליה למתני מוליאר הגרוף נותנין לתוכו מים כדי להפשירן כדתני גבי מיחם שפנהו אלא שסלוק ממעשה שעשו אנשי טברייא שאמרו להם חכמים בשבת כחמין שהוחמו בשבת דאסורין ברחיצה ובשתייה וביו"ט כחמין שהוחמו בי"ט דאסורין ברחיצה ומותרין בשתייה תנא הכא נמי שותין ואין שותין ואנטיכי אעפ"י שגרופה וקטומה אין שותין ממנה לפי שהאנטיכי מתוך שהוא חם ביותר שנחושתו מחממת לעולם לא אפשר להפשי' בו ואפילו נתן לתוכו מים מרובין עד שנתמלא וכאותה ששנינו בברייתא לקמן בסמוך אבל באמבטי חמין לתוך צונן אבל לא צונן לתוך חמין מתוך שהוא חם ביותר אי אפשר שלא יבאו המים שבתוכו לידי חמום מאי קאמר פי' מיבעייא לן דמיחם שפנהו דקתני במתני' אי פנהו מעל האור קאמר או פנה מים קאמר: