חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף לח.
שכח קדירה ע"ג כירה ובשלה בשבת מהו ליכא למפשט מינה כמאן דאמר לשהות תנן דכיון דקאמר ובשלה משמע דבבציר ממאכל בן דרוסאי אי מיירי דלכולי עלמא אסור לשהות:
נפק ודרש להו המבשל בשבת בשוגג יאכל כו' אע"ג דר' מאיר הוא דאמר הכי ור' יהודה פליג עליה ואמר בשוגג לא יאכל הוא בו ביום בהא כר' מאיר מורינן כדאמרינן התם בפ"ק דחולין דרב כי מורה להו לתלמידי מורה להו כר' מאיר וכי דריש להו בפירקא דריש להו כר' יהודה משום עמי הארץ (ואשכח אפילו מדרש דרשינן דאמר ה"ן מבי"ן):
אי לאחר גזירה קשיא שוגג האי לישנא לאו דוקא דאי אפשר דאיירו אינהו לאחר גזירה אלא פירכא נקט איידי דאמר אי קודם גזירה קשיא אמר נמי אי אחר גזירה קשיא שוגג והכי קאמר אי לאחר גזירה אפילו שוגג אסור ולא אפשר אליבא דידהו דגזור בהא מילתא מידי וכיון דאסיקנא קשיא נקטינן בבעיין כרב נחמן דאמר ולא שנא לאיסורא.
קשיא דר' מאיר אדרבי מאיר קשיא דר' יהוד' אדרבי א יהודה נ"ל דהא דמקשו מלכתחילה אדיעבד ומגרופה לאינה גרופה הכי מקשי קשיא דר' מאיר אדר' מאיר דמדר' מאיר אסור לכתחילה אפי' בגרופה לית ליה למשרי בדיעבד בשאינה גרופה דליכא למימר תשרי טפי בדיעבד באינה גרופה מלכתחילה בגרופה דהא ר' יהודה איפכא אמר ומסתברא דלימא דלר' מאיר כי הדדי נינהו וקשיא דר' מאיר אדר' מאיר וקשיא נמי מדר' יהוד' אר' יהודה דכיון דר' יהודה שרי לכתחילה בגרופה לית ליה למיסר דיעבד אפינו בשאינה גרופה דליכא למימר בדיעבד באינה גרופה חמיר מלכתחילה בגרופה דהא לר' מאיר איפכא הוי ומסתברי דנימא דלר' יהודה כי הדדי נינהו וקשיא דר' יהודה אדר' יהודה ומשנינן דבכולי האי פליגי דלר' מאיר כי חמיר ליה לכתחילה אפי' בגרופ' מדיעבד באינה גרופה ולר' יהודה איפכא דחמיר ליה אפילו דיעבד באינה גרופה מלכתחילה בגרופה:
איבעיא להו עבר ושהה מאי וא"ת מאי קא מיבעי' ליה אי בשלא נתבשל כל צרכו היינו בעיין דלעיל דשכח קדירה על גבי כירה ובשלה בשבת דמסיקנ' לה לאיסורא ואי בנתבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו פלוגת' דר' מאיר ור' יהודה היא בברייתא דלעיל בסמוך ואי הלכה כר' מאיר או כר' יהודה קא מיבעיא ליה הכי הוה ליה למבעי הלכה או אין הלכה י"ל לעולם משנתבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו ומיירי ששהה בשוגג וכן כתב הרב אלפסי ז"ל בהלכותיו והיכא דעבר ושכח ושהה מידי דבשיל כל צרכו ומצטמק ויפה לו כו' ואליבא דר' יהודה מיבעיא ליה מי אמרינן כי פליג ר' יהודה עליה דר' מאיר הני מילי במזיד אבל בשוגג מודה ליה דשרי וכי אמרינן לעיל חזרו וקנסו אף על השוגג הני מילי בלא נתבשל כל צרכו אבל נתבשל כל צרכו בשוכח שרי וכ"ת אי בשוכח היכי דחינן לה לשבת הבאה ומאי איכא בין שבת זו לשבת הבאה כשם ששכחו בשבת זו כך השכחה מצויה בשבת אחרת איכא למימר הזהירם שנא ישכחו ולא אפשיטא בעייין ונקטינן לקולא וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' שבת והראב"ד ז"ל השיגו דסבירא ליה דליכא לאוקומה בשוכח מדאמרי' לעיל חזרו וקנסו על השוגג ועוד מדדחינן לי' לשבת הבאה וכדכתי' והוא ז"ל מפרש עבר ושהה בשוגג דאומר מותר וקיל טפי משוכח דפשע ומהך בעייא משמע דמצטמק ויפה לו אסור וכיון דגמרא נקיט בעייא כלישנא דלשהות איכא לאכרועי דלשהות תנן ושלא כדברי רבינו האיי גאון ז"ל אבל לדברי הר"ז הלוי ז"ל לא קשיא מידי שכבר כתבנו שהוא ז"ל סובר דאפילו למאן דאמר לשהו' משהין אע"פ שאינו גרוף ואינו קטים בתבשיל המצטמק ויפה לו אסור: