אור ברסלב

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף לד:

דף לד.

אמר רבה מפני מה אמרו אין טומנין בדבר המוסיף הבל מבעוד יום גזירה שמא ירתיח זו היא גירסת הגאונים ז"ל וכן פירשו' אם נתיר להטמין בדבר המוסיף מבעוד יום שמא תרתח הקדירה בשבת ויצטרך לגלות' עד שתנוח הרתיחה ויחזור ויכסה בשבת ונמצא טומן בדבר המוסיף הבל שהוא אסור ואקשינן אי הכי בין השמשות ליגזור שלא יטמין בדבר המוסיף לצורך מחר ופרקינן סתם קדירות בין השמשות רותחות הן כלומר רתחו ונחו וכיון שנחו אין רותחין כ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' שבת וא"ת אפי' יבא כך שנגלה ויחזור ויטמין בשבת מה בכך דהא משמע דהיכא שטמן בערב שבת מגלה ונוטל וחוזר ומטמין בשבת לאו קושיא היא דהתם בדבר שאינו מוסיף וכיון שאינו מתחדש שום חום בשבת אינו כתחלת הטמנה אבל בדבר המוסיף שכל שעה ושעה מתחדש חומו והולך כתחלת הטמנה היא וכן מוכיח בירושלמי אבל הראב"ד ז"ל השיג עליו ואמר היאך אפשר שבדבר המוסיף יהא אסור מבעוד יום ובין השמשות יהא מותר לפי' אפשר לפרש לפי גירסא זו דכי פרכינן אי הכי בין השמשות נמי ליגזור לא קאי אדבר המוסיף אלא אמאי דשרינן אמתני' בבין השמשות דהיינו בדבר שאינו מוסיף והכי פרכינן בין השמשות בדבר שאינו מוסיף נמי ליחוש שמא ירתיח שמתוך שהוא מסלק הקדירה מעל גבי כירה בחשיכה והיא רותחת ומטמין שמא תרתיח ויצטרך לגלותה וחוזר ומטמין בשבת בתחילה דהא לא הות טמונה בשבת ופריק סתם קדירות בין השמשות כיון שהם מרותחות ויצא' זוהמתן מבעוד יום ואין חוששין שמא בזמן מועט ירתיח ויצטרך ליטלן שהרי דבר שאינו מוסיף אינו מרתיח וגרסי' אמר רבא מפני מה אמרו אין טומנין בדבר שאינו מוסי' משחשכה גזירה שמא יטמין ברמץ ויצטרך לומר לפי גירסא זו דרמץ דבר שאינו מוסי' הוא וזו הוא שהקשה בגירסת הגאונים ז"ל דרמץ ודאי דבר המוסיף הוא גירסת רש"י ז"ל מחודש ומפורשת בפירושיו:

איזהו בין השמשו' משתשקע החמה כו' ואסיקנא דהאי שיעורא הוי תרי תלתי מילי ורביעי מילא ואיכא למידק דאלו בפסח שני תניא משקיעת החמה עד צאת הככבים ארבעת מילין ותניא נמי התם רבי יהודה אומר עוביה של רקיע אחד מעשרה ביום תדע כמה מהלך אדם בינוני ביום עשרה פרסאות מעלות השחר עד הנץ החמה ארבעה מילין אלמא לרבי יהודה משקיעת החמה עד צאת הכוכבים שהוא לילה ארבעה מילין תירץ ר"ת ז"ל דשתי שקיעות הן משתשקע החמה דשמעתין הכי מסוף שקיעת החמה כלומר משעה שנשקע ברקיע והיא עדיין כנגד חלונה ולפי שלא עברה חלונה ועדיין אינה מהלכת אחורי הכיפה פני רקיע מאדימין כנגד מקומה ומשקיעת החמה דתניא בפסחים מתחילת שקיעה שהתחילה ליכנס ברקיע נמצא שמתחילת שקיעה עד זמן בין השמשות שהוא סוף השקיעה שלשת מילין ורביע והכי מוכח בירושלמי שאין בין השמשות מתחיל עד סוף השקיעה דגרסינן התם רבי יוסי אומר הלבנה בתקופתא התחיל גלגל החמה לשקוע ותחלת גלגל הלבנה לעלות זהו בין השמשות אמר רבי חנינא סוף גלגל חמה לשקוע ותחילת גלגל הלבנה לעלות פירש רבי חנינא משבש לה לברייתא דקתני רבי אומר סוף גלגל חמה ומכאן למדנו שאין בין השמשות מתחיל עד שעה שסוף חמה שוקע ונמצא שמתחילת השקיעה עד זמן בין השמשות שלשת מילין ורביע וכתב הרמב"ן ז"ל שזהו הזמן הנז' בכל התלמוד לתוספת שמוסיפין מחול על הקדש שאי אפשר לומר שיהיה בעוד שהשמש זורחת על הארץ דהא תנן וכולן ב"ה מתירין עם השמש ואי אפשר ג"כ שיהא בזמן בין השמשות שהרי תוספת אינו אלא בעשה ובין השמשות ספק כרת הוא וחייב אשם תלוי ובשעת בה"ש חטאת שמנה אלא ודאי זמנו של תוספת היינו מתחלת השקיעה שאין השמש נראה על הארץ עד זמן בין השמשות הזמן הזה שהוא שלשת מילין ורביע מיל רצה לעשותו כולו תוספת עושה רצה לעשות קצת ממנו בלבד עושה ובלבד שנוסיף איזה זמן שיהא ודאי יום מחול על הקדש וא"ת תינח תוספת בתחילתו אבל תוספת ביציאתו היכי משכחת לה שזמן בין השמשות אינו ראוי לתוספת שמן ספק הוא נאסר ומבין השמשות ולהלן לילה גמור הוא ועד איזו שעה יהא מוסיף והולך י"ל כעין שאמרו בירושלמי דברכות דגרסינן התם ובלבד שיתחמו תלתא כוכביא כמין חדא כוכבתא כלומר רצופין במקום אחד היו מפוזרין אסור בעשיית מלאכה משום תוספת וא"ת ולהאי פירוש' דאמרינן שאין בין השמשות מתחיל אלא לאחר שלשת מילין ורביע מיל שאין החמה נראית בארץ היכי אמרינן הרוצה לידע שיעורו של רבי נחמיה יניח חמה בראש הכרמל וירד ויטבול בים ויעלה וזהו שיעורו של רבי נחמיה ופרש"י ז"ל כרמל שעל שפת הים וחמה סמוך לשקיעתה נראית על ראשי ההרים ובתוך כדי שירד ויטבול ויעלה הוי לילה אלמא דמתחילת שקיעת החמה אנו משערין בין השמשות י"ל לפי שיטת ר"ת ז"ל דלאו הכי פירושא אלא הכי קאמר לשיעורו של רבי נחמיה יכול הוא כשמניח חמה בראש הכרמל לירד ולטבול בים דעדיין יום גמור הוא ונמצא שטבל ביום דמאותו שיעור ואילך הוא שיעור של בין השמשות של רבי נחמיה שאדם מהלך בו חצי מיל וזהו שנתנו כאן שיעור בטבילה משא"כ בכל השיעורין וזהו שאמרו בירוש' רבי שמואל בשם רבי חייא רבי יודן בשם רבי נחמיה התחיל גלגל חמה לשקוע אדם עומד בהר הכרמל ויורד וטובל בים הגדול ועולה ואוכל בתרומה חזקה ביום טבל:

פרק כירה

תוכן העניינים

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה