חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף כה:
הדלקת נר בשבת חובה איכ' מאן דדייק לה מדקרי לה חובה ש"מ אינה טעונה ברכה כדאמרי' מים ראשונים מצוה אחרונים חובה ואינן טעונין ברכה וה"נ דכוותא וכתב ר"ת ז"ל דשבוש הוא דלא דמי למים אחרונים דלא הוו אלא להצלה בעלמא אבל הדלקת נר חובה של מצוה עונג שבת היא הילכך טעונה ברכה ומה שאמרו עוד טעם אחר שאין צריך לברך לפי שאם היתה מודלקת ועומדת אין צריך להדליק. לא מיחוור דגבי כסוי הדם נמי אי כסתו הרוח נמי פטור מלכסות ואפי"ה מברך וכן נולד כשהוא מהול איכא מאן דאמר דא"צ להטיף ממנו דם ברית ואפי"ה אמרי' בשלהי פרק רבי אליעזר דמילה דהמל מברך וכ"כ רב עמרם ז"ל בסדורו ועוד אומר ר"ת שאפילו היה הנר מודלק ועומד צריך לכבות ולחזור ולהדליק כדאמרי' ליה ההוא סבא ובלבד שלא יקדים ובלבד שלא יאחר:
סדין בציצית ב"ש פוטרין פרש"י ז"ל פוטרין מן התכלת דלא דרשי סמוכין ובדין הוא דליתני אוסרין אלא דהאי דקתני פוטרין משום דס"ל דכלי קופסא חייבין בציצית הכא פטורין ולא שייך למתני בהו אוסרין וב"ה מחייבין דרשי סמוכין והנך תלמידי כב"ה סבירא להו מדינא אלא דגזרי בתכלת מדרבנן משום כסות לילה:
נמצא פסקן של דברים לפי שיטה זו שטלית של פשתן אין מטילין בו תכלת משום גזירה אבל במינו דהיינו לבן חייב ולפי זה הא דאמרינן בפרק התכלת דאמר ליה רב מלאכה לר' קטינא סדינא בקיטא סרבלא בסיתוה ציצית מה תהא עליה לאו למימרא דבסדינא לא הוה מטיל לבן אלא קאמר ליה ציצית מן המובחר דהיינו בתכלת מה תהא עליה והנך תלמידי נמי לבן היה בכנפי כסותן אלא שמפני שהיו גוזרין על התכלת משום כסות לילה היו מחפין אותו מרבן שהיה מטיל בהן אף תכלת ולא היה חושש בגזירה זו וכן דעת הר' אלפסי ז"ל בהלכות ציצית והרמב"ם ז"ל כתב בפ"ג מהלכות ציצית שהסדין חייב בלבן אבל בתו' פירשו דודאי ב"ש אף מן הלבן היו פוטרין אותו שאם אתה מחייבו בלבן וטעמייהו דגזרי משום כסות לילה וכיון שהיה נפטר בכך מן התכלת אף מן הלבן היו פוטרין אותו שאם אתה מחייבו בלבן יבא להטיל בו תכלת והיינו דקתני לישנא דפוטרין משום לבן דליכא למימר דנקט פוטרין משום כלי קופסא וכדפרשי' דהא קימא לן דטלית חובת גברא הוא וכלי קופסא פטורין מן הציצית וב"ש משום גזירה הוא דפטרי ולא משום דלא דריש סמוכין דהא אמרינן בפ"ק דיבמות דאפי' מאן דלא דריש סמוכין בכל התורה כולה במשנה תורה דריש אלא ודאי טעמייהו דב"ש משום גזירה היא ואינהו סביר שהא כב"ש דמסתברא לכו טעמיה משום כסות לילה נמצא לפי שיטה זו שאין מטילין בסדין ציצית כלל וכן דעת ר"ת ז"ל והר"ז הלוי ז"ל:
משום כסות לילה מדנקט תלמודא האי טעמא ולא נקט טעמא אחרינא דשמא יקרע סדינו וכדאתמר התם בפרק התכלת משמע דקיימא לן כרבי שמעון דפטר כסות לילה מן הציצית והכי נמי משמע בפרק היה קורא דאמרינן התם במערבא לא היו אומרין פרשת ציצית בלילה אלא מתחילין דבר אל בני ישראל ואמר אביי התם כיון דאיהו מתחילי אנן נמי מתחילנן וכיון דמתחלי' מסיימינן אלמא כולהו מודי דאין מצות ציצית בלילה הילכך הויא לה מ"ע שהזמן גרמא ונשים פטורות והיינו דאמרי' בפ"ק דקדושין מעשהז"ג שופר לולב ציצית והא דאמרי' בפ"ק דסוכה דר"י ורב עמרם הוו תכלתא אפרזמא דאינשי ביתיהו היינו טעמייהו משום דסבירא להו דלילה זמן ציצית והויא ליה מצות עשה שלא הז"ג דלא קיימא לן כוותייהו: