חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף טז.
אלא מעתה לא ליטמו מגבן פי' בתו' דהו"ל למפרך אלא מעתה ליטמי מאוירן אלמה תנן בהני דטומאתן שוה ומטמאין מאוירן מידי אחרינ' לא אלא חד' מתרי פרכי נקט וא"ת תינח הכא אבל בסמוך דפרקינן פירכא דלא ליטמו מגבן תיקשי לא ליטמו מאוירן י"ל דמסקנ' לא קשי' דאיכ' למימר אין ה"נ דמטמאין מאוירן והאי דלא מננהו בהדי כלי חרס י"ל משום דכלי זכוכית מטמאין מגבן ומאחורן ואין מטמאין מאוירן מה שא"כ בכלי חרש וכלי נתר:
כלי נתר וכלי חרש טומאתן שוה מיטמאין ומטמאין מאוירן ומטמאין מאחוריהן ואין מטמאין מגביהן כך הגירס' במשניות מדוקדקות וכן פירש מטמאין ומטמאין אוכלין מאוירן מיטמאין אחרים מאחוריהן דהיינו גבן ואין מקבלין טומאה מגבן אלא מתוכן שאעפ"י שהן מטמאין אחרים מגבן אין מטמאין טומאה אלא מאוירן וכדתני' מרובה מדת לטמא מליטמא שמטמא אחרים מאחוריו ואינו מיטמא מאחוריו וגבן ואחוריהן אדא מילתא היא אלא דגב משמע כל חוץ שלהן ולפרושי מילחא נקט הכי לומר דאין להם טומאה כלל לא מאונן ולא מאזנן דכולהו גבי נינהו וה"נ מוכח בפרק כ"ה ממסכת כלים דאחוריים היינו גב שלא כפרש"י ז"ל:
בטומאה דרבנן לא אחיתו להו רבנן טומאה פי' בכלי זכוכית דכל טומאתן דרבנן הוא דפשיטא לן דטומאתן ישנה לא הדרה בהו אבל בכלים דמקבלי טומאה מדאורייתא אם נטמאו טומאה דרבנן ושברן וחזר ועש' מהם כלים לא פשיטא לן דלא הדרי לטומאה דהוה בהו דהא בפרק רבי ישמעאל מיבעיא לן גבי רמך כלים לע"ז טומאה ישנה דרבנן אי הדרא אי לא הדרא וכבר כתבתיה שם בס"ד:
עבדי בהו רבנן היכרא כי היכי דלח לישרוף עלייהו תרומה וקדשים כיון דמסקינן דעל כלי זכוכית לא שרפינן ש"מ דלעיל בשמונים שנה לא גרסינן ועל כלי זכוכית דאי הכי קשיא דהא יוסף בן יועזר ויוסף בן יוחנן גזרו וליכא לפרוקי כדפרקי' לעיל דיוסף בן יועזר ויוסף בן יוחנן גזור לתלות ואותו בשמונים שנה גזור לישרוף דהא מסקינן הכא דעל כלי זכוכית לא שרפינן ואע"ג דאיכא למימר דגזור מעיקרא ולא קבילו מנייהו ואתו אינהו וגזור וקבילו מינייהו מדלא מקשינן ומפרקינן הכי בגמרא שמע מינה דלא גרסינן ליה: