חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף טו.
שמאי אומר מקב חלה והלל אומר מקביים בירושלמי מפרש טעמא דשמאי והלל דאיפה י"ח קבין ועשיריתה מלבר היינו קבין ובאותו שיעור צריך להפריש חלה להלל ושמאי סבר שכיון שמן העומר שהוא עשירית האיפה היו עושין שני אכילות אחת בבקר ואחת בערב כשיעור אכילה אחת משערינן דמיקריא עיסת המדבר:
ר' יוסי אומר חמשה פטורין חמשה ועוד חייבין טעמי' דר' יוסי דאמר ועוד משום דבעי שאחר שיפריש חלה ישאר לו כדי עיסת מדבר והיינו ראשית עריסותיכם דכתי':
מלא ההין שאובין פוסלין את המקוה פירש הראב"ד ז"ל דטעמיה דהלל מפני שהיא המדה הגדולה שנאמרה בתורה כדכתיב ושמן זית הין ואף על פי שנאמרו בתורה מדות קטנות דמים שאובין שפוסל את המקוה דרבנן אזלי לקולא ולא מפסילי אלא בשיעורא רבה ולפיכך שנו לו רבותיו הין לגלות לו שמפני שנאמרה בתורה הוא פוסל את המקוה ושמאי דסבר תשעה קבין לפי שהן ראויין לשטיפת כל גופו ועזרא תקנם לבעלי קריין ולפיכך חשיבי כמקוה פסול ופוסלים וחכ"א שלשת לוגין שמפני שהם חשובים שנתנה תורה לקרבנות ציבור שהוא רביעית ההין דאזלינן בתר שיעורא זוטא ואע"ג דאשכחן בה לוג שמן בציבור מיהא לא אשכחן פחות משלשה לוגין ועוד דלא אשכחן לוג אלא לשמן אבל ליין אין פחות מרביעית הין שהוא שלש לוגין: