אור ברסלב

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף ג.

דף ב:

בשלמא בבא דרישא פטור ומותר לא קשיא לי הקשו בתוס' והא איכא משום לפני עור לא תתן מכשול וכי תימא כיון דבלאו הושטה יכול הוא ליטול או להניח בקרקע לית ביה משום לפני עור כדאמרינן בפ"ק דע"ז דאוקימנא ההיא דלא יושיט כוס יין לנזיר דקאי בתרי עברי דנהרא מ"מ איסורא דרבנן איכא שהוא חייב להפרישו מאיסור ותירצו דאין הכי נמי אלא הכא פטור ומותר מצד איסור שבת קאמרינן:

כל פטורי דשבת פטור אבל אסור בר מהני תלת וא"ת והא תנן בפרק במה מדליקין בשביל החולה שישן פטור ואוקימנא בחולה שיש בו סכנה ופטור ומותר הוא והזריז הרי זה משובח י"ל דלא מני הכא אלא מה ששנינו בו פטור ומותר שאינה מלאכה גמורה דומיא דמתני' דהכא אבל התם מחמת סכנה הוא וליתיה בכלל מימריה דשמואל ואם תאמר והתניא לקמן בפרק במה אשה יוצאה רבי אליעזר פוטר בכובלת ובצלוחית של פוליטון וההיא ודאי פטור ומותר הוא כדתניא אידך יוצאת אשה בכובלת לכתחילה י"ל דהא דנקט התם פטור משום דאדרבי מאיר קאי דאמר חייבת חטאת ואמר ליה איהו פטור והתם פטור מקרבן קאמר אלא דבאידך ברייתא גלי לן דמותר לכתחלה אי נמי דרבי אליעזר לא התיר לכתחילה אלא בכובלת מדשבקיה בההיא ברייתא לבר זוגא ולא תנא יוצאה לכתחילה בכובלת ובצלוחית של פוליטון הילכך ההוא פטור לאו פטור ומותר הוא דאיכא צלוחית שפטור אבל אסור:

וצידת נחש ומפיס מורסא בשבת הא דאמר שמואל בהו דפטור ומותר כתב ר"ת ז"ל דלאו אליבא דנפשיה קאמר דהא אוקימנא לה בפרק שמונה שרצים כרבי שמעון דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה ואיהו במלאכה שאינה צריכה לגופה כרבי יהודה ס"ל דאמר חייב עלייהו כדאיתא בפ' כירה אלא הכא אליבא דמ"ד פטור קאמר ואנן קיל"ן כר' שמעון דפטור:

פטורי דאתי בהו לידי חיוב חטאת קא חשיב פרש"י ז"ל דהיינו עקירות ואחרים פירשו דהנחות קא חשיב דהנחה היא דאתיא בעלמא לידי חיוב חטאת והיינו חידושו דאשמועינן שהוא פטור אע"ג דאיתעבידא מלאכה אבל עקירות לא מידי קא עביד והיינו דמתמהינן והא איתעבידא מלאכה ולא גרסינן מבינייהו שאין לחייב את העוקר דלאו מידי עביד אלא המניח הוא דמתמהינן דליחייב כיון שעל ידו הוא נגמרה המלאכה:

איתמר נמי אמר רבי חייא בר גמדא נזרקה מפי חבורה ואמרו יחיד שעשאה חייב כך עיקר הגרסא ולא גרסינן ואמרו בעשותה יחיד שעשאה כו' דאם כן למאי איצטריך לאתויי ממנה סיעתא לברייתא אלא הכי קאמר לא תימא מתניתין ר' דוקא הוא דדריש בעשותה מיעוטה אבל רבנן פליגי עליה משום דאיכא דלא דריש לי' למיעוטה כדאי' בפ' המצניע אלא נזרקה מפי חבורה וכולהו רבנן מודו בה דנהי דלא דרשי בעשותה זה עוקר וזה מניח מנפש או מאח' דריש כדאי' בפ' המצניע:

ידו לא נייח גופו נייח ידו בתר רובו גרירא גופו מינח נייח כך הגירסא בפר"ח ז"ל אבל רש"י ז"ל לא גריס אלא ידו לא נח גופו נח ופירש דידו לא נייח על גבי קרקע ומשום הכי פטור ואם תאמר אם כן אף בשנתן העני לתוך ידו של בעל הבית או שנטל ממנה והוציא יהא פטור שהרי לא עקרה או לא הניחה בקרקע דידו לא נייחא י"ל כיון דהתם ידו וגופו ברשות אחת כיון דגופו נייח על גבי קרקע אף ידו כמונחת אבל היכא דגופו ברשות אחר אין ידו באותו רשות אחר כמונחת ולפי גירסא זו אפשר שאם הניח ידו בקרקע ונתן בעל הבית לתוכה והוציא העני חייב ולפי גירסת ר"ח ז"ל אין הדבר כן אלא אפילו הניח ידו בקרקע פטור דכיון דידו בתר גופו גרירא אף כשהניחה בקרקע אינו כמוציא מרשות היחיד לרה"ר מיהו לאביי דסבירא ליה דאגידו בידי שמים שמיה אגד כדאי' לקמן בפ' המצניע אבל לרבא דאמר התם דאגד ידו לא שמיה אגד כל למטה משלשה חייב:

תוכן העניינים

חידושי הרן על שבת [מיוחס להריטבא]

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה