חידושי הרד״ל על שמות רבה· רבי דוד לוריא
פרק מז · פסקה ה
יא דשחרין ודקרנין בלילה וביום ור' יוחנן כו' ולמדו תורה דאיממין אלא כו' כצ"ל ופירש דר"י אמר דתורה דיממא עיקר וכמאן דאמר בעירובין לא איברי לילה אלא לשינתא ורשב"ל אמר דשחרין ודקרנין פי' של ערב ובוקר ושחר הוא ערב ולילה ע' מ"כ וכ"כ בתדא"ר ס"פ כ"ז תשכים ותשחיר בד"ת ונקטיה בלשון שחר אפשר לרמז על קרא דשחורות כעורב דמייתי עלה בויק"ר פר' י"ט שציין המ"כ רק נקט השחרה והערבה ומשמע דשחר הוא יום כפשטיה ובלילה וביום דנקט הוא פי' על דשחרין ודקרנין:
יב המשנין יושבין בבקר ובערב. עי' מ"כ שהם מלמדי המשנה תורה שבע"פ אבל הסופרים שהן מלמדין תושב"כ מתוך הספרים לא היו רגילין ללמד תשב"ר בלילה המקרא:
יג בעולם הזה אבל לעולם הבא כו'. דרש ויהי שם כו' לחם לא אכל כו' אבל לעוה"ב יאכל ובא ללמד לדורות שיש שאין נזונין מלחמה של תורה בעוה"ז וצפון להם לעוה"ב:
יד מזיו השכינה. דרש עם ה' לחם לא אכל סבת היותו עם ה' ודביקותו בו היה שלא הוצרך לאכול וחי בהשגת כבוד ה' וכמו החיות דיליף להלן מן ואתה מחיה את כלם וע' לעיל פרשה ל"ב: