חידושי הרד״ל על שמות רבה· רבי דוד לוריא
פרק מד
פסקה א
א ויצא לה שם בעולם. ר"ל ז"ש אח"כ ותמלא ארץ היינו שיצא לה שם בארץ:
פסקה ג
ב שאין אתה מתנקה מעונותיך ורע אתה נקרא שלא בקשת כו' כצ"ל. ודרש רע דכתיב לא ינקה רע. ועיין ילקוט ריש פרשת עקב סי' תתמ"ז בשם ילמדנו:
פסקה ח
ג מה ראה להזכיר כו' א"ר לוליני בן טברי כו' כצ"ל ועי' שוח"ט מז' ז':
ד ה' מלאכי חבלה. פר"א פמ"ה:
פסקה ט
ה תהיתי עליהן. לשון נחמתי דרש וכדלעיל פמ"ג:
פסקה י
ו שפתח לו פתח ובקש כו'. (כדלעיל ס"פ מ"ב) אקרא דהניחה לי ע"ש. וכיון שתלה הדבר על תנאי שיניח וירף לו משה הרי לא דבר למחית (ומה שמביא כאן מקרא זה ר"פ עקב הרף לי וגו' ואינו מביא אקרא דהניחה לי הכתוב כאן. היינו משום ששם בפר' עקב נאמר לשון זה ואמחה את שמם. ומשם הוא שקשה שאינו מוצאין שדבר למחות. לכן מתרץ ששם גופיה כתיב הרף כו'):