חידושי הרד״ל על שמות רבה· רבי דוד לוריא
פרק לו
פסקה א
א בכל מיני שלחים. ע"ל ריש פ' תרומה:
ב מה זית כו' כך ישראל כו'. מנחות (נ"ג:) ע"ש:
ג שהוא באילנו כו' מורידין כו' ונחבט ע"ג קרקע. וזהו מאגרא רמא לבירא עמיקתא וכמ"ש השליך משמים ארץ כו':
ד מן העבודה. והוא הלחץ כמ"ש את נאקת וגו'. וגם ראיתי את הלחץ וגו':
ה ומצאוך וגו' ושבת עד ה"א וגו' כצ"ל:
ו והשמן אין מתערב כו'. עי' שה"ר פ"א פ"ד:
ז כך כו' אין מתערבין. ואפילו בעת החרבן אמרו ביבמות (י"ז.) דבנתא דההוא דרא אצטרויי ועי' ויק"ר פ' י"ז:
ח שהיו עושים רצונו כו' הוי זית רענן יפה גו' אימתי הם כזית רענן בזמן שהם יפים ופרי תואר ישוה לו:
פסקה ב
ט כדי להעלות אתכם בפני כו'. לשון להעלות נר תמיד דרש כן. וכן דרש בפ' בהעלותך דרש לשון בעלותך:
י והיה הקב"ה מאיר להם ומנהיגם. פי' אפילו בשעה שכשלו בעגל כמ"ש (נחמיה ט') אף כי עשו עגל וגו' ואתה ברחמיך וגו' ואת העמוד האש בלילה להאיר להם וגו':
פסקה ג
יא משל לעומד באפילה כו'. שוח"ט מז' כ"ז:
יב ומהו ותורה אור אלא הרבה פעמים כו'. חסר כאן הדרשה על ותורה אור. ומאמר הרבה פעמים כו' הוא ד"א על כי נר מצוה ואולי י"ל דמן תורה אור מוכיח לדרוש האי ד"א על נר מצוה שאין לו חסרון. כמו האור שוודאי אין נחסר כן הנר (אע"פ שהיה מקום לומר דשייך ביה אכחושי בשמן הנר) האור שבו אין נחסר לעולם:
יג קירויין נרות שעוה. וסבקין הוא נרות חלב (מוסף ערוך):
יד מי שיתן למצוה אינו מתחסר. כמ"ש (משלי י"א) יש מפזר ונוסף עוד:
פסקה ד
טו בד' דברים. הרביעי חסר כאן. ובתנחומא חושב עוד אתה זן את כל העולם ומצוה את קרבני לחמי והביאו רבינו בחיי: