חידושי הרד״ל על שמות רבה· רבי דוד לוריא
פרק לה · פסקה א
א כשמש הזה. שהוא מזיק כמ"ש יומם השמש לא יככה ואמרו בשבת (קכ"ט.) בישא מי הוי טבא כו':
ב שנא' אור זרוע. ול' זריעה הוא בגן כמ"ש כגנה זרועיה תצמיח. וע' זוהר בא (נ"ח.):
ג כחוט והיו טחין בו כשעוה שהיו טחין בו את הכתלים זהב סגור כו' שהיה שם כתיב כסף מזוקק כו'. מכסיף כל הזהבים שהיו שם זהב מופז כו' כצ"ל ע"פ הירושלמי דפ' טרף בקלפי ושה"ר שהביא המ"כ ע"ש (ולשון שחוט דרך בהפוך אותיות שטוח):
ד וכי תעלה ע"ד ששם צפרים כו'. והלא אפילו מבחוץ היה אמה כליא עורב לגרש העופות ק"ו מבפנים ח"ו:
ה וכי חסידה. בארזים אינה ביתה כצ"ל ר"ל וכי ברושים לבד מקננת ולא בארזים:
ו זה כה"ג. וידרש לפ"ז ברושים ביתה כמ"ש בשה"ר ספ"א רהיטנו ברותים מקום שהכהנים רוהטים ספון בברושים ע"ש: