אור ברסלב

חידושי הרד״ל על שמות רבה· רבי דוד לוריא

פרק לב

פרק לא

פסקה א

א מהו חרות ר"י ור"נ כו'. ויקרא רבה פי"ח. ובמ"ר פט"ז ושה"ר פ"ד פ"ח (ושם איתא עוד דעה שלישית ורבנן אמרי מן היסורין):

ב וכה"א וממתנה נחליאל ומנחליאל במות שנחלו מהקב"ה כו'. עמ"כ. וז"ש אני אמרתי אלהים אתם:

ג בא מות דרש במות בא מות וע' תדא"ז פ"ד:

ד בנסיונו שש שעות ובשש שעות נקנסה כו' כצ"ל ע"פ הב"ר סוף פרשה י"ח (והאי שש שעות שנקנס היא משעה שהכניסו לגן עדן ולא שהיתה שעה ששית ביום):

פסקה ב

ה חייבתם עצמכם. מפורש בתנחומא כאן ובסוף פרשת קדושים תחלה הייתי מלמד עליכם סנגוריא וגרמתם לעצמכם לקטרג ולחייבכם:

ו אברהם שנאמר לך לך כו'. ובילקוט ירמיה הגירסא שנאמר תנו לי אחוזת קבר:

ז יצחק גור בארץ הזאת. בילקוט שם הרי הקדוש ב"ה מחבבה לפני יצחק:

ח יעקב ונשאתני ממצרים. עיין שם בב"ר. ובתנחומא ראה סימן ח' מביא קרא דושבתי בשלום אל בית אבי:

ט קל לאכול. בשלהי כתובות אמרינן שאין בשרו רך. וצ"ל דכאן כשנתבשל קאמר שהוא קל:

י אלו זכיתם אני בעצמי נעשיתי לכם שליח כו'. זה מכוון למ"ש הרמב"ן שמלאך דהכא הוא מלאך הגואל שנקראת כן השכינה וכדלקמן סוף הפרשה. וע' בזוהר כאן (קכ"ה.) ובפ' וירא (קי"ג:):

פסקה ג

יא מה בינינו כו'. ז"ש ובמה יוודע כו' ונפלינו כו' וכמ"ש פ"ק דברכות (ז.):

יב חזר אותו השר כו'. לשון זה משמע שהוא זה השר בעצמו ושלא כמ"ש הרמב"ן שבימי יהושע היה גבריאל (ובב"ר פצ"ז משמע שהוא המלאך שנראה עם השכינה תמיד שנראה לעיל פ"ב שהוא מיכאל ע"ש בשני המקומות):

פסקה ד

יג שאינו חוזר בשליחותו כצ"ל. וכ"ה ברמב"ן וע' תנחומא:

יד אל תמר בו מדה"ד הוא לשעבר כו' כצ"ל:

טו הואיל והוא השר שלנו. כמ"ש (דניאל י') מיכאל שרכם:

טז שאין מלה"ש נזונין אלא כו'. ע"ל פמ"ז:

יז ואתה מחיה לכלהון. במ"ר פכ"א וע' פסיקתא דאת קרבני לחמי:

יח הוא מתחייב ע"ו. כמ"ש בחגיגה (טו.) אפקוהו למט"ט מחיוהו ס' פולסי כו':

פסקה ה

יט תקראי לי ומאחרי לא תשובי. שאהיה מהלך לפניכם ולא תצטרכו לשלוח אכן בגדה כו' שבגדתם בי לכן הנה אנכי שולח מלאך כדמפורש:

כ כזונה לקלס אתנן (יחזקאל טז):

פסקה ז

כא תמותון וכאחד השרים תפולו מה כו' משתמשים כו' כצ"ל וכדלעיל בפרשה זו:

פסקה ח

כב שלטון ומי יאמר לו מה תעשה שומר מצוה כו' כצ"ל וכמ"ש בשבת (סג.) והמקרא זה דשומר מצוה מבטל גזרתו של הקב"ה:

פסקה ט

כג הוא זנני ופרנסני. ז"ש האלהים הרועה אותי. ומכאן משמע כדברי הרמב"ן דמלאך זה קורא כאן אלהים:

כד בשעה שצועקים ישראל לפניו כו'. כך בסנה כו' שנאמר כו' באה אלי. ג"ז מיושב לפ"ד הרמב"ן הנ"ל שמפרש המדרש מ"ש ויאמר ה' הוא ע"י המלאך הזה (וכי"ב פירשב"ם ר"פ וירא וע' בפדר"א פ' כ"ט ובמ"ש בביאורי שם בס"ד):

תוכן העניינים

חידושי הרד״ל על שמות רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה