חידושי הרד״ל על שמות רבה· רבי דוד לוריא
פרק לא · פסקה טו
מב ואינן דנין זע"ז כו'. עיין ויקרא רבה פרשה כ"ו:
מג שמור מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך בריותיו כו' כצ"ל. ומזה נלמד ששניהם צריכין זה לזה:
מד אוי למי שנוטל כו' לקח חיה לא יחיה. שהארץ נוטלת ממנו רבית גם רוחו ונשמתו תרד למטה לארץ ולא תחיה בתחיית המתים וכמ"ש התוספות בבא מציעא (ס"ט:) ד"ה תשיך בשם ת"י:
מה שהם מוסרים בידם משכונם כו' כצ"ל: