חידושי הרד״ל על שמות רבה· רבי דוד לוריא
פרק ל · פסקה יז
לח ואין שלום יוצא מתוך כו'. ספרי תצא פסקא רפ"ו:
לט קין כו' והכה איש את רעהו באבן או באגרוף. הואיל והמאמרים כאן חסרים ומקוצרים. כמדומני שזה היה נדרש על קין שהכה להבל באבן כמ"ש בב"ר פכ"ב. וכן זה שמסיים אם יקום והתהלך בחוץ. ג"כ הכונה לדרשו על קין שהתהלך נע ונד בארץ ויצא לחוץ ועי"ז נתכפר ונתלה לו עונו עד המבול כדלקמן:
מ אם בלעו הקב"ה ליצה"ר. כד"א ובלע המות לנצח. ודרש המות על יצה"ר שהוא גרם מיתה לעולם. וע"י באה מיתה שהורג אדם לרעהו:
מא והקב"ה ממיתהו כצ"ל פי' ליצה"ר עתיד להמיתו כדאיתא בסוכה (נב):
מב והוא הורגו. פי' הקב"ה הורגו ליצה"ר:
מג שנאמר ממנו משפטו ושאתו יצא. רישיה דקרא איום ונורא הוא ודרש ליה על יצה"ר שאימתו ומוראו על הכל. וממנו מהקב"ה משפטו יצא:
מד של מלך. וקצצו גפנים כו' כצ"ל:
מה לא היה צריך לא לדבר ולא לבריה כו' כצ"ל:
מו ומניין. שבים היה המונים רבים עם פרעה: