חידושי הרד״ל על שמות רבה· רבי דוד לוריא
פרק כח · פסקה א
א נתעלית נתגששת. יש לפרש מלשון עליית דדריש שנתגושש ונצחה ידו על העליונה. אבל יותר נכון דהאי נתגששת הוא דבר בפ"ע. לפרש שבית שביו. (כמו דרשא ג' דלהלן) ודרשא קמייתא דנתעלית פירושו כפשוטו לשון עליה לגדולה ע"ל ר"פ ל"ג וכן דרשא שניה דלא שלט בריה למעלן כמשה כדר' ברכיה כמ"ש המ"כ (והוא מדברי א"א) מירושלמי דתענית (ספ"ד. ובמ"כ כתוב פ"ב וט"ס הוא שכביכול חטף משה הלוחות). וע"ל פמ"ו:
ב עיקר הדרשה ג"כ על ושבית שביו:
ג נוטל דבר שאין עין כו' שבית שבי. כלומר דבר כזה יכול ליטול בגנבה שלא ירגישו בו אבל דבר שעין הכל בו לא יכול ליטול כ"א בעל כרחם דרך שביה: