חידושי הרד״ל על שמות רבה· רבי דוד לוריא
פרק כא
פסקה א
א כבר שמעתי צעקתם. כצ"ל וכ"ה במכילתא וכ"ה לקמן:
פסקה ב
ב ואדוני צוה בה'. (במדבר ל"ו) מלשון בה' דרש כמו שצווה משה כביכול על ה':
פסקה ג
ג שכל א"א עומד ומשמיע תלמודו. עיין מדרש משלי פ"י ותדא"ר פ"א דיליף לה מקרא ה' בוקר תשמע קולי (לעוה"ב שדומה לבוקר תשמע קולי בד"ת) בקר אערך לך ואצפה (אספר תלמודי להיותו ערוך בפי ואצפה לך שתבא לשמעני):
ד כביכול הוא יושב. ושומע עמהם כצ"ל וכדכתיב ואני אשמע וכן בקרא דאז נדברו דמייתי מסיים בסיפיה ויקשב ה' וישמע:
ה לכך א"ל הקב"ה למשה. מה תצעק כו' כצ"ל:
ו עד שלא נוצרה המחשבה. ב"ר פ"ט:
פסקה ד
ז זו תפלה וזו תפלה. ע' זוהר וישלח (קס"ח:):
פסקה ה
ח אמר הקב"ה אצלי הם כיונה כו'. שה"ר שם ע"ש:
ט עד שהוא מפיל שרן כו'. שלהי דברים רבה ושלהי שה"ר ע"ש:
י שרו של נבוכדנצר קל שמו. בגי' עה"כ שמו של ס"ם:
פסקה ו
יא חול גבול לים. חק עולם ולא יעברנהו והרי נשבעת כו' כצ"ל ופי' השבועה הזו אפשר הוא שנשבע שלא יצא הים למבול היבשה וכמ"ש (ישעיה נ"ד) כי מי נח וגו' אשר נשבעתי וגו':
יב מה כתיב ויאמר יקוו המים ודרשו בב"ר שם יקוו לי המים מה שאני עתיד לעשות בהן. והיינו בקריעת ים סוף:
פסקה ז
יג כבד את רופאך כו'. ירושלמי תענית פרק ג' הלכה ה' ותנחומא סוף פרשת מקץ:
יד הרי מסרתי איוב כו'. דבר אל בני ישראל ויסעו ורמז לדבר ר"ת איוב:
פסקה ח
טו ר' אבטולס כו'. לשון מכילתא כאן כל המאמר:
טו אמש. היו אומרים המבלי כו' כצ"ל:
טז יסיעו דבר מלבן שהיו אומרים המבלי כו'. כן מצאתי במכילתא:
יז רא"א כו' עת לקצר ועת להאריך. עיין ברכות (נ"ד.):
יח בעבור מה שעשה. שנאמר ויבקעו כו' כצ"ל ועיין בראשית רבה סוף פרשה נ"ה וש"נ:
פסקה י
יט שלא הי' חסר. אלא דבר בעולם ומה כו' כצ"ל:
פסקה יא
כ לארץ מצרים ועלתה. פי' הוגבהה למעלה שיהיו יכולין לראות מרחוק מה שנעשה בים: