חידושי הרד״ל על שמות רבה· רבי דוד לוריא
פרק יז
פסקה א
א וכן ברא. הימים ביום ג' כצ"ל. וקורא קווית הימים בשם בריאה:
פסקה ב
ב וכן בשלמה אומר כו' ללמדך שהקטן וגדול כו'. ע' במ"ר פי"ט:
פסקה ג
ג אל המשקוף בזכות אברהם. ע"ל ספ"א פירושו ודלא כיד"מ:
פסקה ד
ד אם בישיבה דן. דור המבול כו' כצ"ל:
ה מפני מה עתיד לקום כו'. עיין ב"ר בפ' ע"ה (וע' יד"מ שהקשה מהא דאמרינן בכ"מ שהדין הקשה ביותר הוא בישיבה (ור"ל מ"ש בב"ר פפ"ב וש"נ. וכמ"ש קשות מיושב) ונראה דלק"מ. דשם לענין לפסוק הדין קאמר. דלזה ודאי עמידה הוא דרך עראי ועיקר הדקדוק בישוב הדעת בדין הוא בישיבה כדקיי"ל דיינין בישיבה. והאי דן דהכא לקיים דין עונש הנקמה. שזה ודאי כשהנלחם נלחם באויבו מיושב אינו יכול לנקום כ"כ כמו כשהיא קם ועומד להלחם בו:
פסקה ה
ו ומתו האמהות. שהמשחית יצא וחבל כל מה שמצא כצ"ל. כלומר כיון שנתנה לו רשות להמית העוברין המית גם האמהות יחד עם הוולדות (ודרש הכי משום לשון לנגוף דדרש ליה כמו ונגפו אשה הרה כדמפורש):
ז מורניות שלי כו' למען שמו. אפשר רומז למ"ש בזוהר (ל"ו.) כגוונא דשמא קדישא ה' עבדו (בדם על המשקוף והמזוזות) כו'. וז"ש להלן הן היו מזון כו' ושמו הגדול היה עומד כו':
ח שיכפר דם טמאים על דם טהורים שנאמר פודה ה' כו'. לשון פדיון הוא כשפודה על אחר והיינו כמ"ש (ישעיה מג) נתתי כפרך מצרים:
ט שנאמר קומה ה' באפך. וכתיב להלן יגמר נא רע רשעים כלומר שיגמור לעקור ולשרש נטיעתם ויכונן צדיק: