חידושי הרד״ל על שמות רבה· רבי דוד לוריא
פרק טו · פסקה י
כא שלח חשך ויחשיך משלשל ויורד. (פי' הדורש היה משלשל ומסדר כאן הדרשות וקצרו בהעתק כאן מפני שכתובים כבר במ"א.) המאמר נראה חסר. וכמדומה שצ"ל במקום קרא דשלח חשך ויחשיך קרא דשלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו וע"ז מתחיל לדרוש סדר ביאת משה ואהרן לפרעה:
כב עד שהוא מגיע לשמח מצרים בצאתם כצ"ל. ונראה שחסר כאן הדרשה הכתובה באותיות דר"ע אות ק' דדרש בצאתם כי נפל פחדם עליהם מקיש ביאתם ליציאתם מה בצאתם נפל פחדם עליהם אף בביאתן נפל פחדן (של משה ואהרן על פרעה) עליהן. וע"ז מתחיל לספר המשל. והא דנפל פחד משה ואהרן על פרעה ועבדיו בבואם חסר כאן ג"כ וכתיב בילקוט ס"פ שמות רמז קע"ה בסוף מאמר דהכא (אחר הוא אלהים חיים ומלך עולם) בשם מדרש אבכיר. וע' בספר המכונה בשם הישר (והילקוט והרמב"ן קראוהו מלחמות בני יעקב וד"ה של משה):
כא משל לעני שהיה במדינה. נראה נכון שצ"ל לעירני פי' בן עיר קטנה שבא למדינת כרך שיושב בה הגבור ולא היה יודע ומכיר במוראו כלל לפיכך לא הרגיש עד שנגעה בגופו כו':
כב כמו לוז. בארץ אחרת היה כו' כצ"ל:
כג ומהו כו' להצדיק כו' צדק למדו כו'. לכן אמר ה' הצדיק שראה שמשפטיו לארץ בצדק וכתיב מסיר לב ראשי ע"ה וגו' ימששו חשך וגו' ומהו כן שאמר כו' כצ"ל ור"ל מכת חשך וימש חשך:
כד לא ידעתי נפשי שמתני. עי' שה"ר שם:
כה למה בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו. כן דרשו בירושלמי סוף פ"ק דברכות שצריך להזכיר תורה בברכת הארץ (ועיין בפירש"י ברכות מ"ח: ד"ה שצריך שיזכיר תורה שפי' ממקרא אחר). אבל כאן לענין המאמר אפשר ר"ל בעבור ישמרו חקיו הן חוקי ר"ח כמ"ש כי חק לישראל וגו' וכתוב בו שמירה כמ"ש שמור את חדש האביב. וזהו ענין דרשא דהכא לפסוק החדש הזה לכם. שיצ"מ ומתנת א"י היו בשביל שישמרו ישראל חקי ר"ח להעיד על הקב"ה שהוא מחדש חדשים וקדש את ישראל לקדש חדשים לשמו: