חידושי הרד״ל על שמות רבה· רבי דוד לוריא
פרק ט · פסקה יא
כג וחרטמי מצרים בלטיהם. ויחזק לב פרעה מלמד שהיו סבורין כו' כצ"ל:
כד בלטיהם א"ר אייבו כו'. כצ"ל וע' סנהדרין (ס"ז) לפי שמעשה כשפים ע"י כו' ע"ש בפרש"י שפי' בענין אחר:
כה רי"א שביאור לקו. והיו שותין מה שחופרין סביב היאור ואינו נלקה. (ומזה הפכו החרטומים לדם עראב"ע ורבינו בחיי):
כו ומלמטה לקה. וכל המצריים לקחו מימיהם בדמים א"ל ר"י כו' כצ"ל ולדברי ר"נ לא מצאו מים לשתות במה שחפרו רק שהיו טועין ואומרים שמא למטה לא יהיה דם כדמפורש:
כז לפני רבו. משהיה לוקה כו' כצ"ל:
כח מרבה כל הדומין להם. משמע שאין מרבה כ"א המכונסין בקרקע אבל שבכלים לא לקו כלל (וע' סוף פ"ג דחולין). ולכן דרש ובעצים ובאבנים על עבודת גלולים שלהם:
כט בכל ארץ מצרים. ובעצים ובאבנים וימלא ז' ימים כו' כצ"ל: