חידושי הרד״ל על שמות רבה· רבי דוד לוריא
פרק ח · פסקה א
א ועוד שהיו טוענין בו. עיין מנחות (צ"ח:) דבדים לפותיא הוה קיימי והארון הניחו לארכו ברחבו של בית וקצ"ע:
ב חיה דוד. קה"ר פ"ד פ"ג:
ג והכל ממך לדרוש. קושיא היא כמו וכל הימנך (כפירוש המ"כ דלא כיד"מ) לדרוש דבר תימא כזה:
ד מה כתיב אחריו כו' והאש ירדה כו'. נתכוונו לדרשא דקה"ר שזה היה בשעת ירידת האש תחלה נקט לשון הש"ס בשבת (ל') שזה היה בשעת הכנסת הארון עיין שם:
ה שרביטו למשה שנאמר ויקח משה כו'. בבמ"ר פי"ד (רכ"ז ב') מביא קרא דויקח את המטה מלפני ה':
ו וישראל לובשין לבושו. בבמ"ר שם דרש לבושו במשיח שנאמר בו הוד והדר תשוה עליו ע"ש. ועיין במ"ר פט"ו וע' ס"פ ט"ו:
ז לפיכך יראה אותך כו'. לשון התנחומא הודיעו שאינו כלום הריני עושה אותך אלוה עליו: