חידושי הרד״ל על שמות רבה· רבי דוד לוריא
פרק ה · פסקה ו
ט א"ת על הנחש והצרעת והדם והלא כו'. אלא לישראל כי בפ"א שבא לפני פרעה לא נזכר שום מופת שעשה כלל. ובפעם ב' שעשה נס התנין היה זה ע"פ דיבור מיוחד כי ידבר אליכם פרעה (ולא מכח דיבור דהכא היה) וכן מכת הדם שעשה היה ע"פ דיבור מיוחד ולא לפני פרעה ובביתו היה אלא בצאתו המימה. ואות הצרעת לא נזכר כלל שעשה לפני פרעה. אבל בפר"א פמ"ח איתא שבשעה שעשה מופת התנין עשה כל האותות לפני פרעה ועמש"ש בפי' שם בס"ד וערמב"ן:
י בידך זה המטה שהיו כתובין כו'. ובזה שצוהו לקחתו המטה בידו שם בידו וברשותו לפעול האותות האלו:
יא שהיו כתוב עליו נוטריקון. ע"ל ספ"ח: