חידושי הרד״ל על שיר השירים רבה· רבי דוד לוריא
פרשה ז · פרק ב
א אלא פעמי רגלים (סוכה מ"ט):
ב אלא מה יאיין עקיביך במסאנא. כלומר שעקבות רגליך עצמן לא נודעו ונראו מרוב צניעותה שלעולם הם מכוסים במנעלים ולא נתייחפו מעולם:
ג שהיו נועלין בעד כל הצרות. בתשובת הרשב"ץ ח"א ס"ס ג' הגירסא בעד כל החצרות וכדלהלן ששכח לנעול דלתי ביתו כו' קשור בטבעות דלתותיו כו':
ד נועלים לפני בחג. נועלים בעד מלאכתם שבשדה ונמנעים לעשותם ועולים לרגל:
ה ואני נועל לפניכם בפסח. שלא ירדו גשמים עוד בשעת הקציר ומלאכה שבשדות ומוריד לכם הטל שהוא סימן ברכה בקציר ויוצאין וקוצרין כו' ומוצאין מלאה ברכות ע"י הטל. וכן נראה פירושו מדברי הפסיקתא שהובא בילקוט ס"פ פינחס והנוסחא משובשת שם ובערוך ערך אפרגייא הביא מן הפסיקתא כתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם וכתוב אחד אומר עצרת לה' אלהיך א"ר חמא כו' פתח שבתך ואני שבתי והיינו שבשמיני עצרת החג כתיב בסדר פינחס לכם. ובז' של פסח כתיב בסדר ראה לה' אלהיך. לכן דרש אתם נועלין לפני בחג ואני נועל לפניכם בפסח:
ו דרכים קשה ויתידות דרכים קשות לפיכך כצ"ל וכ"ה באות אמת:
ז מה ראוי לקבוע רופא כו'. ירושלמי פ"ב דברכות:
ח הה"ד בריתי היתה אתו החיים והשלום. למצות מילה שהיא ברית נצרך לברכה שתהיה לחיים ושלום שלא יחלה מחמתה:
ט א"ר נתן מעשה שבאתי כו' (שבת דף קל"ד):