חידושי הרד״ל על שיר השירים רבה· רבי דוד לוריא
פרשה ד · פרק יא
א ס"ר נביאים עמדו כו'. רו"ר פ"א פ"ב איכ"ר פ"ב פ"ב וספ"ד ועי' סע"ר ס"פכ"א:
ב כל נבואה כו' צורך לדורות כו'. עיין (מגילה י"ד):
ג נופת תטופנה כו'. דרש תטופנה לשון נבואה:
ד טהורה (שלא זינתה בבית אביה) וזו עדותי מעידה על דם בתולים ומ"ש יושבת לפ"ז במטתה. ואם פירושו באפריון יתפרש מעידה עלי שאני יושבת באפריון בפרהסיא ואין מי שיגיד ששמע עליה דבר רע. ובילקוט הגי' הראשה פרוע לעיני כל וכדתנן פ"ב דכתובות:
ה ר"א וריב"ח ורבנן כצ"ל ומלת בר"ש ט"ס:
ו כסולת זו שצפה כו' כדבש שבא מצוף. נראה דשניהם דרשי לשון נופת וכדאמרת מדבש ונופת צופים. ואזלי לטעמיה בירושלמי בסוטה פ"ט הי"ג דפליגי בפי' נופת צופים רא"א דבש הבא מן הצופיה וריב"ח אמר סלת צפה ע"ג נפה:
ז כדבש וחלב המעורבין כו'. דרש מדכתיב בתריה דבש וחלב תחת לשונך אז תטופנה שפתותיך כו':
ח ככלה שערבה כו'. דרש נופת לשון נינפי כלה (וכ"ה בילקוט ויש שם ט"ס כדאיתא בר"ה כ"ו ופליגי ר"י ור"ל משום דכאן לא כתיב אחותי כלה כדכתיב בכל הענין לכן דרש לה ר"י דלאו ככלה לבעלה קאמר אלא כמו שערבה כלה לשאר בני אדם שאין זה אלא לכבוד בעלה וכמאן דאמר (בכתובות י"ז) מותר להסתכל בפני כלה כל שבעת הימים כדי לחבבה על בעלה (אבל עריבותא על בעלה אין להמשיל כ"א לת"ח עצמו ולא להשומעים:
ט אין לך משקה סורח ממשקה שתחת הפה. שכל משקה שכיון שהיא בפיו היא כבר תחת הפה חשובה כסרוחה ומקולקלת אם היה פולטה עי' (ברכות נ'):
י אם הלכות קהות תחת לשונך דבש וחלב. הלכות קשות בטעמן כענבים קהות עכ"ז הוא בחכמתו ממתיקו בלשונו להשומעים כדבש וחלב על אחת כמה וכמה הלכות המאוששות בריאות בטעמם לכל: