אור ברסלב

חידושי הרד״ל על שיר השירים רבה· רבי דוד לוריא

פרשה ד · פרק ד

פרק א

א לגזרים והעביר ישראל בתוכו בנוי כו' כצ"ל:

ב רב אמר אסף והימן וידותון ושלשה בני קרח אחד ועזרא ורי"א הימן וידותון ושלשה בני קרח ע"ד אין אסף בכל בני קרח כצ"ל. וכלומר לרב אסף אחר הוא כדמפ"ו ואינו בכלל בני קרח שנחשבים שלשתן כאחד. וקחשיב נמי עזרא לגי' ספרים שלנו (והוא תמוה שיהיה כדברי האומרים שעל נהרות בבל נאמר לאחר חורבן ונקבע בתהלים ואולי הכוונה כמ"ד (בפסחים קי"ז) הלל מרדכי ואסתר אמרוהו. ולזה י"ל שכתבו עזרא שהיו בימיהם) ונראה נכון לגרוס מלכי צדק במקום עזרא כדאיתא בב"ב ובריש מדרש תהלים ע"ש ור"י סובר אסף הוא בכלל בני קרח ולדברי ר"י לא חשבינן עזרא ג"כ וחשיב שלשה בני קרח לשלשה:

ג אסף הנבא ע"י המלך רב ור"י רב אמר לידותון ממש ידותון בכנור הנבא על הודות והלל (ד"ה שם) על הידותון על הדינין שעברו כו' רי"א לידותון הנבא על הדתות ועל הדינין כצ"ל. ופי' דרב מחלק במקום שנא' על הידותון מודה שפירושו על הדתות והדינין אבל במקום שנאמר לידותון סובר שהוא שם אדם המוזכר בד"ה שנבא בכנור. ור"י אין מחלק וסובר שבשניהם נדרש על הדתות והדינין:

ד אלא על ידי דוד מלך ישראל. כדכתיב במקרא בד"ה דלעיל באסף הנביא ע"י המלך:

ה שקולו ערב הה"ד נאם דוד בן ישי וגו' ונעים זמירות כצ"ל:

ו אלף המגן כל אותם האלפים כו' לאלף דור תלוי עליו כל שלטי כו' וכצ"ל:

ז רבי יוחנן פתר קרייה בישראל לפני הר סיני עיניך יונים כשעמדו אצל הר סיני לא היו כו' כצ"ל:

ח רתת וזיע שערך כעדר כו'. ועד לעבודת כוכבים איזה זה הר סיני. ר"א בר כהנא בשר"י מייתי לה מן הכא כו' שלהם למיתה ומה הגלשה כו' כצ"ל:

ט רב משרשיא בשם ר"א בכל המוספין כו'. ירושלמי ר"ה פ"ד ה"ה:

י שלא היה בידם חטא כו'. בירושלמי שם הלשון כיון שקבלו עליהם עול תורה. וכתב הרוקח סי' רצ"ה שאף בזה"ז בכל חג עצרת שמקבלין עליהם עול תורה נמחלין כל עונותיהם:

יב סיחון ועוג שעלו מן הרחצה אר"א בששים אלף נכבשה כו'. ר"ל בס' אלף של בני גד ובני ראובן כדמפ"ו. ודרש הא דכתיב (במדבר ל"ב) אם יעברו בני גד ובני ראובן וגו' ונכבשה הארץ לפניכם דהיינו ע"י בני גד ובני ראובן החלוץ לפניכם. וכאן בא לומר שהואיל וע"י נכבשה הארץ. מזה נלמד שהיו כולם צדיקים נקיים מהחטא שעלו מן הרחצה וכמש"ל במלחמת מדין שאלו הקדים אחד מהן תש"ר לתש"י לא היו עולין משם בשלום:

יג והכא את אמר מ"ד אלף כו'. זה כתוב בבני גד ובבני ראובן שעשו מלחמה עם הגריאים ובב"ר פצ"ח מפורש שזה היה בימי יהושע לכן רמי להו כאן אהדדי:

יד שהוא מקודש בחורבנו כו'. הואיל ומביא קראי דמקדשי תיראו מפרש ליה דמורא מקדש זה נוהג בחורבנו כדתנן לא יכנס כו'. כדאיתא (ביבמות דף ו'):

טו והיין בשלשה שלשה כחוט השני רבי חוניא אמר דמים דתנינן וחוט כו'. התחתונים ד"א כחוט השני שפתותיך זה לשון של זהורית כו' יותר מן הצדיקים שהעמידה לו בבנינו ד"א שערך כעדר העזים הר שגלשתן מתוכו כו' זה סנהדרין כו' הרג וחנק ר' עזריא בשם ר' יודן כשם שחוט הסקרא כו' בין פטור לחיוב כפלח הרמון רקתך ר"א ב"ר כהנא ור"א ח"א כו' כצ"ל:

טז חייבין על מחיצתו כו'. מדרש שמואל פי"ט:

יז צוארך זה בית המקדש. זוהר ויגש ר"ט ואגדת בראשית פע"ט ע"ש:

יח בחורבנן מנין כו'. לתלפיות תל שכל פיות פונות בו. כ"ה בירושלמי וכצ"ל ופי' אפילו כשהוא תל דהיינו בחורבנו:

תוכן העניינים

חידושי הרד״ל על שיר השירים רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה