חידושי הרד״ל על שיר השירים רבה· רבי דוד לוריא
פרשה ב · פרק ט
דיאו דיאו את לגבן. לגי' הספר אפשר גרסי' דיאה דיאה. ופירושו כמו כאשר ידאה הנשר. ר"ל פרח אתה אצלנו תחלה. ובפסיקתא שם הגי' דומו דומו. ואולי פירושו שתוקו שתשקו עד שיבא הוא ויגלה אלינו תחלה (ונכון לפ"ז לגרום אתי לגבן תחלה). וז"ש השבעתי כו' אם תעוררו. אלא דומו ושתוקו:
ומים לסיני במצרים כו' כצ"ל. ותיבות מסיני לעתיד ט"ס. וכן להלן ליתיה:
ואת אהרן נצבים לקראתם כך גואל כו'. נכסה מהן יהודא ברבי אומר כמה נכסה מהן מ"ה יום כצ"ל. עיין בפסיקתא ובמ"ר ורות רבה פ"ה וילקוט:
את המן. עיין בבמ"ר שם:
אחר כותל מערבי. שמ"ר פ"ב: