חידושי הרד״ל על שיר השירים רבה· רבי דוד לוריא
פרשה ב · פרק ז
ומה היו עושין כו'. ומכיאין קרומיות של קנה. כ"ה בשוח"ט מז' ט"ז וכצ"ל. וכ"ה בילקוט המכירי תהלים בשם השה"ר:
בימי עמרם. אפשר היינו מה שגזרו על עצמן שלא לפרות ולרבות כדאיתא בסוטה (י"ב) ובשמ"ר פ"א. ובזה תשוב שדחקו את הקץ:
ושלא יעלו חומה. הלשון יעלו חומה האמור כאן (ולהלן פ"ב פ"ז) יצא מלשון המקרא (יואל ב') כאנשי מלחמה יעלו חומה. והכוונה שלא יעלו כלם ביד חזקה (והראשונה שלא ימרדו כל המלכיות. היינו שבארץ גלותם עצמם יהיו נאמנים למלכות ולא ישתתפו ח"ו עם מורדים במלכות):
על שעברו על הקץ ועל השבועה. ז"ש שם לא שמרו ברית (אין ברית אלא שבועה) אלהיך ובתורתו מאנו ללכת ועמ"ש בס"ד בביאורי לפר"א פמ"ח.