חידושי הרד״ל על שיר השירים רבה· רבי דוד לוריא
פרשה א · פרק יב
רמ"א עד שממ"ה כו'. זוהר (שמות טז) ועיין (בראשית נ"ו):
היא דעתיה דר"מ למימר סיריי אלא כו'. כלומר ע"ד דר"מ דאמר נתן ריח רע קשיא דלא הול"ל נרדי נתן ריחו. אלא הו"ל נתן סירייו. ומשני שקפץ להם כו'. לכן כינה הכתוב דרך ריח טוב. לומר דאכתי חביבותא גבן וכמ"ש (בשבת פ"ח) ע"ש:
כבר ירד מיכאל השר הגדול והציל כו'. שמ"ר פי"ח וש"ן:
לפי ששינה של עצרת ערבה. שהאויר יפה וממוזג אז בא"י והסמוכים לה גם הלילה קצרה וכמ"ש בפר"א פמ"א עמש"ש בביאורי שם בס"ד וע"ל פ"ה פ"ג:
עד שחזקיה וסייעתו משובין ואוכלים פסחיהם כצ"ל:
סינטימום כל ערל כו'. במ"ר פי"א:
הערלות א"ר מקום שעשוי כו'. כ"ה בויק"ר וכצ"ל: