חידושי הרד״ל על שיר השירים רבה· רבי דוד לוריא
פרשה א · פרק ז
בי ה' כל הדברים כו' וכי מה כו'. דרש לשון בתמיה וכי בי יכולין להעשות כו':
אומה שנתתי נפשי עליה. כמ"ש במכילתא בשלח ריש פרשתא דשירה שמשה נתן נפשו על ישראל:
מעת מדה"ד. כאלו ח"ו הטעתה מדה"ד למדת הרחמים שמדה"ד היה הכוונה לשחטם וממדת הרחמים נתכסה זה. ויהיה נדרש כעוטיה כמכוסה מעיני השגחת הרחמים. ואפשר עיקר הגי' צ"ל עטת מדה"ד כלומר עטתה מדה"ד וכסתה למדת הרחמים:
וידבקו בעדרי חבירך. יתכסו ויתעטפו בצל עדרי חבריך:
הד"א היחברך כו'. עמ"כ והעיקר מביא ראיה ששייך לקרותם בלשון חביריך על שעובדיהם עושים אותם חברותא כלפי שמיא:
למה נמשלו הנביאים כנשים. שלהי מדרש משלי: