אור ברסלב

חידושי הרד״ל על רות רבה· רבי דוד לוריא

פתיחתא

פסקה א

א אין מעידין אלא בשומע. אסיפא דקרא ישראל ואעידה בך קאי. ומפרש ליה לשון התראה (על התוכחה דכתיב שם לא על זבחך אוכיחך וגו') ונצרך לקרות המותרה תחלה בלשון שמע ההתראה (שלא יאמר אח"כ לא שמעתי) ויקבלה עליו (ובלא"ה אמרינן (ביומא ד') שלא יאמר אדם דבר לחבירו אלא בקריאה תחלה) ולכן כתיב תחלה שמעה עמי וכו' ואז ואעידה בך (ועל שינוי הלשון תחלה עמי ואח"כ ישראל לא דרש ר"י מידי):

ב ר"י בר סימון אמר לשעבר כו'. בא לדרוש שינוי לשון עמי וישראל:

ג כשאר כל האומות סבתא כו' וסבתכא. ב"ר פס"ג ושמ"ר פמ"ז. ונקט הני טפי משום שהן כמעט שוין בשמם. זה סבתא וזה סבתכא ואין מובדלין רק בשינוי מועט כן קודם מ"ת לא היו מובדלין רק בשינוי שמם ישראל אבל לאחר מ"ת נקראו עמי להבדל ממכחישי תורת ה' (אבל לשון השמ"ר ק"ק לפרש כן ועי' יד"מ שם. ומ"ש המ"כ שכ"ה במכילתא. ליתא כלל שם. והציון בילקוט על תחלת המאמר תני רשב"י אלהים אלהיך דלהלן במכילתא (והוא שם פ' משפטים פ"כ) הטעהו במכ"ת להמ"כ לחשוב שכל מאמר הילקוט מהמכילתא. ובאמת סופו מהמדרש דכאן):

ד ואדברה לעתיד לבא. אפשר אין הכוונה מאי דמפרש כדי שיהיה לי פתחון פה בפני כו' שזה מוסב על ואדברה בעוה"ב אבל האי ואדברה לעתיד לבא. פירושו כדאיתא בברכות מ' אם שמוע בישן תשמע בחדש אף כאן ר"ל אם תשמע לשעבר מצותי אשמיעך עוד לעתיד:

ה שעתידין לקטרגם לפני ולומר רבון העולמים כו'. שוח"ט מזמור כ' ע"ש כל המאמר:

ו והאר"ח אין ישיבה כו' קאמיא קיימיא כו'. ירושלמי פ"ק דברכות ושוח"ט מזמור א':

ז חייך שאני מדבר בצדקה. על שם הכתוב (ישעיה ס"ג) אני מדבר בצדקה רב להושיע. וכ"ה מבואר בשוח"ט מזמור כ' וגם בילקוט ישעיה שם הובא מאמר זה על פסוק זה:

ח מכלה אתכם מן העמים. נראה דצ"ל מן העולם ועיין בילקוט שם:

ט רבי יוחנן אמר דיין אני פטרונך אני ור"ל אמר וכו' ר"י מפרש אלהים פי' דיין אני לכל באי עולם רק אלהיך אני פטרונך ששמי מיוחד עליך ור"ל מפרש אסיפא אע"פ שאלהיך ופטרונך אני מ"מ הרי אלהיך שהוא לשון דיין אני ומה פטרונא מהני בדינא לכן שמעה כו' ואעידה בך:

י תני רשב"י אלהיך כו'. מכילתא משפטים שם וספרי ואתחנן ס"פ ל"א:

יא אלא אלהי ישראל. י"ל שלזה נמשך ג"כ רישא דקרא ואעידה בך. וכמ"ש כי אתכם ידעתי כו' ע"כ אפקוד וכו' וכמ"ש פ"ק דעבודת כוכבים:

יב למשה כו' אלהיך אנכי על גבך. אפשר י"ל שזה נאמר בשעה שאמר משה מאז באתי לדבר בשמך הרע לעם הזה ופגם בכבוד שם זה. ואז א"ל וידבר אלהים אל משה וארא כו'. עיין בזוהר וארא (כ"ב) וע"ז נאמר אלהים אנכי ע"ג:

פסקה ב

יג ע"י שנתעצלו כו' ליהושע כו'. לדרשה זו וכן לדרשה אחרינא שנתעצלו לעשות תשובה בימי השופטים אינו מסיים דרשה על תפיל תרדמה. ואפשר משום שהוא כפשוטו שישנו בעצלותם ולא נתעסקו בהספד ליהושע ללשון זה וללשון אחרון בתשובה:

יד בפוצמו ונתעצלו ולעשות גמ"ח וכצ"ל :

טו כמד"א נפל שעריהון מפוריא. נפל והוזל השער (שיוקר הפירות נקרא שער הגבוה ומגביה שערים לכן הזול נקרא נופל מפני רבוי הפירות) כן שייך לשון תפיל כשרבתה הנבואה (וכן היפך היה דבר ה' יקר כי אין חזון נפרץ:

טז א"ר סימון באיניש כו'. ויק"ר פרשה ל"ו:

יז ס"ר נביאים כו'. שה"ר פ"ד רפ"י וש"נ. וכדמפרש ר"י לקמן מגבת ועד אנטיפרס ס"ר עיירות כו'. וס"ל לר' דרוסאי דנביא א' לכל עיר ולר' יעקב הוא דמפרש אין נביאים פחות מב':

פסקה ג

יח וזר זה שעיר שעשה עצמו זר למילה. כ"ה בילקוט משלי וכצ"ל:

יט אייתי ארנונך. י"ל דממקרא שלפניו פועל אוצרות כו' שד רשעים כו' משמע ליה דבארנון וגלגליות מדריש (ועי' בילקוט שם דגרס באידך דרשה דעבודת כוכבים שאומרים הב הב משמע דדרש הפכפך כמו הב הב בחילוף אותיות בומ"ף ממוצא אחד. אך י"ל כפשטיה שזה נקרא מתהפך ובא לומר ולחזור ולומר הב):

כ שעשה עצמו זר למילה. עי' בב"ר ס"פ ס"ג ותדא"ר פ' כ"ד דדרש ליה מאם לא דם שנאת ע"ש:

כא שנוהג עמו במדת ישרות. כמ"ש כי תשפוט עמים מישור וכתיב לאומים במישרים וכמ"ש בב"ר פ"נ ובירושלמי פ"ק דר"ה ה"ג שדן אותם בלילה כשישנים מן העבירות:

כב אמר כו' לכלותן אי אפשר כו'. אפשר דרש בימי שפוט השופטים כשהיו שופטים ב"ד של מעלה באיזה דין לשופטם הסכימו לדונם ברעב בארץ:

פסקה ד

כג והיה עולה אצל אביו בטרוניא. כ"ה בילקוט האזינו וכצ"ל ופי' בזרוע וגסות הרוח:

כד אין אתם מאמינים לדבריכם כצ"ל. ור"ל אין אתם מאמינים דבריכם לקיים מה שאמרתם נעשה ונשמע אלא הפכפכים בדבריכם וז"ש בנים לא אמון בם שאין להאמין בדבריהם והא דאמן כתיב הוא ד"א:

כה בשעה שהנביאים כו' אמן. ספרי האזינו שם:

פסקה ו

כו ושם האיש אלימלך כיון דאתת כו'. זה דבור אחד עם פסקא הקודמת והוא סיום הדרשה דלא עמדת בפרצות שלא עשיתם כמשה אלא בעת צרה אזלת לך:

כז אין פרצה של מגפה. לשון פרצה במגפה כתיב (תהלים ק"ו) ותפרץ בם מגפה ואיידי דידה נקט בכל הני כן ובילקוט תהלים סי' פ"א הגי' של פורענות:

כח בשעה שהקטנים שומעין כו'. דב"ר פ"א:

פסקה ז

כט כל מקום שנאמר ויהי כו'. פירשתי בס"ד בהגהותי לויק"ר ע"ש:

תוכן העניינים

חידושי הרד״ל על רות רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה