חידושי הרד״ל על רות רבה· רבי דוד לוריא
פרשה ד · פסקה ד
ו שאין קורין לבת אלא בת ארבעים שנה. ומ"ש את בתי נתתי לאיש ובקטנה ונערה עד י"ב שנה מיירי. צ"ל שהאב קורא לבתו כן אף קודם ארבעים שנה. אבל אחרים אין קורין לה בת עד מ' שנה. רק קורין לה נערה או כי"ב. אבל בכ"ז נראה הנכון דגרסינן בת מ' שנה היתה ואת קוראת בת. כלומר והיה לה לקוראה אשה וכמו שפירש רשב"ם (בב"ב ק"כ) אהא דפרכינן שם על בת לוי בת ק"ל שנה היתה וקרי לה בת ע"ש (ובזוהר שמות (י"ב) אתתא עד לא אזדווגת אתקרייא בת בתר דאזדווגת אתקריא אשה. הר"מ ברלין) ומשני אלא כבת ארבעה עשר שנה היתה כלומר נראית ביופיה (ולכן קראה בועז נערה):