חידושי הרד״ל על רות רבה· רבי דוד לוריא
פרשה ג
פסקה א
א זה שהוא עושה רצון וכו'. עמ"כ וכדדרשינן בברכות (ס"א) משופטי נפשו יצה"ר ויצ"ט ע"ש:
ב מת יצא לחירות. כי אין מעשה עוד בשאול:
ג את חסד ומילך חסד כצ"ל. וכ"ה (בגיטין ח' ובירושלמי שלהי סוטה:
פסקה ב
ד אפי' כו' ששפטו ידיהם בזבול. שהם אין להם בטחון במותם כמ"ש בר"ה (י"ח) ששאול כלה והן כו' ובב"ר פרשה כ"ו ע"ש:
ה עליו השמש אמר כי לכלב החי הוא מעוות כו' כצ"ל. וכ"ה בשבת:
פסקה ג
ו יש מהרשעים שהן מזדווגים כו'. פדר"א פרק מ"ג ע"ש:
ז א"ל הניחוני שאלך וכו'. מדרש משלי פ"ו:
פסקה ד
ח מילה דאיסטיפמיטא. נראה דצ"ל דאיטומיטא ופירושו כמו מרגליתא אטימטון בבראשית רבה סוף פרשה ל"ה שפירושו במו"ע דבר שאין לו ערך:
פסקה ו
ט אבצן היה משיא כו'. (בבא בתרא צ"א):
פסקה ז
י שהייתי מעוברת. כלשון המשנה ביבמות פרק י"ט יצתה מלאה כו':
יא ענתה בי מדה"ד. כמ"ש כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו: