חידושי הרד״ל על רות רבה· רבי דוד לוריא
פרשה ב · פסקה ח
יט גילין כו' אחד מן הגיל. עמ"כ ועיקר פי' גיל הוא ג"כ חבורה של רעים אהובים יחד (ואפשר הן שושבינים שהן חברים בעת גילה ושמחה). ובשבת (ק"ה) הגי' אחים במקום גילין. וכן בסדר עולם רבא פ"ג ע"ש:
כ דא"ר שמעון ב"ר אבא כו'. לתוך ארכי כו'. למ"ד בשבת שם דמית גדול היה אפשר ליישב קצת הלשון דאמר ר"ש כו'. דלכן כשמת הגדול שהוא ארכי ומושל דאגו החבורה אבל העיקר נראה דפירושו ערכי הוא כמו ערכאות שהוא קבוץ דיינים רבים במקום הערכאות. וממשיל כן החבורה לממשלה כאחת אשר כשמת אחד מהן ראוי לכולן לפחוד ולדאוג:
כא ואין אחד מהם נכנס כו' כמלא נימא. ברכות מ"ח וש"נ:
כב אריב"ח מימי לא קריתי כו'. (שבת קי"ח):