אור ברסלב

חידושי הרד״ל על קהלת רבה· רבי דוד לוריא

פרשה יא · פרק ב

פרק א

א אלו ז' ימי השבת כד"א ויהי בשביעית כו'. זה ששבת הוא שביעי א"צ לראיה מהתם. אלא משום דדרש להו כאן שבת ומילה יחד וכדמסיים שאמר אליהו אפי' אין ביד בניך אלא שתי מצות כו'. לכן דרש גם שבת בהאי קרא דאליהו:

ב ולמה בין ברכיו כו'. ויק"ר פל"א:

ג שבת ומילה כדאי כו'. בביאורי לפדר"א פכ"ט ביארתי בס"ד למה בשביל ב' מצות אלו היו ראויין ליענות בגשמים או ע"ש:

ד ומנין לרבות עצרת ור"ה ויוה"כ. פי' שיהיו חשובין ג"כ יו"ט לומר בהם זמן עי' (עירובין מ ) (ושיהיו חייבין בשמחה כשלש רגלים):

ה שמל משה לשבעה. עי' מ"כ. וכן פי' הראב"ן בספרו סי' צ"ד ע"ש:

ו ויעש לו יהושע וגו' אל גבעת הערלות שעשה אותו גבעה כו' כצ"ל. ועי' בויק"ר פ' כ"ה:

ז ז' ימי הנדה כו'. ח' ימי המילה כו'. כמ"ש שאם שמרה ימי נדה כראוי תזכה לבן זכר ולמולו:

ח ר"א בר"ש איתשיש כו'. שייכות מאמר זה לכאן עמש"ל בדבור שאח"ז בס"ד:

ט עד דאינון בקיין. פי' בעוד שהן (בני מירון) מחפשין ומעיינין עצה איך להביאו ראו שני חיווין דנור כו'. ובזה הבינו שיסייעום מהשמים בנס ואמרין הא שעתא כו':

י ולא מורידין וגם לשמונה ביום השמיני עצרת כו'. אפשר צ"ל שנאמר וגם לשמונה כו'. דמזה דרש דמעלין בקודש (ובש"ס דרשינן ליה מקרא אחרינא) דיום השמיני מקודש יותר מן השבעה ימי החג. שהשמיני נגד עם אחד. ולגי' זו אתי שפיר מה שמביא מעשה דר"א בר"ש הא לכאן. שהוא משום דרשא דהאי קרא:

תוכן העניינים

חידושי הרד״ל על קהלת רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה