חידושי הרד״ל על קהלת רבה· רבי דוד לוריא
פרשה ז · פרק א
א חקוקים על לבו. בחושן ואפוד. ועדיפא ליה לתפוס זה טפי מאבני שהם שעל כתיפיו (דנקט ר"נ להלן) שעל לבו חביב יותר וכד"א כחותם על לבך. וז"ש חביבים עלי. ור' נחמיה עדיפא ליה למינקט אבני שוהם ששם כתוב ששה משמותם דדרש מיניה אלו היו חסרין כו' והן כחותם על זרועך:
ב אפי' נקודה א'. דרש משמותם שמות תמימים. וכענין מ"ש במנחות (כ"ט) וכתבתם אפי' קוצו של יו"ד כתב תמים:
ג לא הלך אלא ג' ימים. שהיה מהלך לפניהם דרך ג' ימים למימך טורי ולהרוג נחשים ועקרבים (והגין כח התורה ג' ימים) וז"ש בב"ק (פ"ב) שלא ילכו שלשה ימים בלא תורה. ותורה הוא נגד יום השלישי. והוא אוריין תליתאי:
ד מרים ויוכבד הן כו'. אפשר מקומו של מאמר זה ראוי להיות להלן אחר נולדה מרים לא הרגיש בה ברייה כו' ולנוסחת הספרים אולי י"ל שייכות זה לכאן על לשון שם טוב ששמותם נקראו על מעשיהם הטובים:
ה א"ר פנחס איני יודע באיזו מהן חביב אדם בשמו בא שלמה כו' כצ"ל וכ"ה במדרש שמואל ושם הלשון איזו מהן יקדים:
ו או הורג כו' כמו לצדיק. לגי' דהכא י"ל שרומז למה ששלח דוד לגמול חסד לחנוך בן נחש על מיתת אביו. ולפי' המ"כ משמע דקאי על נבל (ולא נמצא במקרא ששלח דוד לנחמו ואולי אפשר הוא בכלל מ"ש וישלח דוד וידבר באביגיל ששלח לדבר על לבה דברי תנחומין על מיתת בעלה נבל). וזהו שמביא קרא דואני בחסדך בטחתי וגו' כי גמל עלי דכתיב בתרי' אמר נבל בלבו דקאי על נבל כמ"ש המ"כ: