חידושי הרד״ל על קהלת רבה· רבי דוד לוריא
פרשה ג · פרק יא
א בעונתו נברא העולם. שוח"ט מזמור ל"ד:
ב יתהון לא הניין לי שנאמר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד רא"א זה הפתח כו' התהום אלו אחר אמר את הכל כו' כצ"ל ועי' בב"ר. ובא ר"א לומר דמקרא זה שאמר שלמה הכל עשה יפה בעתו פתוח עד התהום לומר שאין לך דבר בעולם שאין לו שעתו ומקומו שיהיה לטוב ויפה ואין לך רע בהחלט בעולם כלל וכמ"ש כי טוב מאד זה המות כו' והיסורין כו':
ד שהיה לו שפעת קורה כצ"ל. ובב"ר פי"ד הלשון קורה שופעת:
ה יציר כפי ואיני (כצ"ל ביו"ד) נותן לו כצ"ל פי' בתמיה:
ו שהיו האילנות ישנות מימי נח אמר הקב"ה כו' כצ"ל. ופי' שלא היו הכנענים עוסקים ליטע חדשות שהיו יודעים שכשיצאו ישראל ממצרים יכנסו לארץ לכבשה. וכשראו שהיו במדבר מ' שנה חשבו שבטל הדבר ושקבעו ישראל ישיבתם במדבר כדרך השכוני באהלים. ואז נטעו מחדש. ובמכילתא ר"פ בשלח איתא שכיון ששמעו הכנענים שישראל נכנסים לארץ עמדו וקצצו האילנות כו' ע"ש:
ז מלאה ברכות ד"א את הכל עשה יפה בעתו רבי אומר אפילו לדבר עבירה יפה בעתו רבי ברכיה אר"א אבהו כו' כצ"ל. ור' ברכיה מפרש לדרבי דהיינו כגון שבע בן בכרי שחטא ומרד במלכות ב"ד שגם זה מאת ה' היתה נסבה שלא יהיה כירבעם עד ימי רחבעם:
ח ר' בנימין בר' לוי אמר אהבת העולם כו'. שוח"ט מזמור ט':
ט פחדתו של מה"מ נתן בלבם. עמ"כ שמפרש פחדתו שיתעלם מהם יום המיתה. ואמת הוא שבפירש"י בקהלת כתוב כן וכן בילקוט כאן. אבל קשה לכוונו בלשון פחדתו של מה"מ שהעיקר חסר מהלשון. גם בשוח"ט שם לא משמע כן דשם גרסינן ג"כ הא דפחדתו כדהכא ואח"כ דרש ד"א גם את העולם העלים הקב"ה מבריותיו יום המיתה כו'. משמע דהא פחדתו של מה"מ ענין אחר הוא. ואפשר לפרש להיפך שגם פחדתו של מה"מ הוא לקיום העולם שלכן יזדרז האדם במעשיו בין בתורה ומע"ט ובין בעניניו ההכרחיים בעוה"ז ולא יתעצל להניחם לכשיפנה כי יפחד מבא המות פתאום עליו. וזהו שמביא ע"ז והנה טוב מאד זה יצה"ר שגם ע"י יצה"ר הוא קיום העולם. שכן מתפרש גם כוונת הא דפחדתו של מה"מ שע"י כן קיום העוה"ז והבא ועי' בב"ר שם שדרשו טוב מאד זה מה"מ כו' (והיאך נדרש העולם נתן בלבם על פחדתו של מה"מ לא נתפרש. ואולי י"ל דדרש העולם כמו המעלם ר"ל המסלקם מן העולם. וכד"א (איוב ה') כעלות גדיש):
י אהבת עוללים נתן בלבם. אהבת תינוקות וכ"ה בשוח"ט שם ובילקוט כאן וכצ"ל ועמ"כ:
יא במקום טהור ועל המים. כן הזכירו בלשון זה לענין נבואה בח"ל במכילתא ר"פ בא. ועי' בתשובת הגאונים שבס"ס נהרות דמשק ס"ס קכ"ב שהיו נוהגין למסור סתרי שיעור קומה במקום שאין אדם עובר שם: