אור ברסלב

חידושי הרד״ל על קהלת רבה· רבי דוד לוריא

פרשה ב · פרק טז

פרק טו

א חמרא בשוקא ולא הימון להון כצ"ל וכ"ה במ"כ:

ב ודמיך ליה בשלמא. י"ל שבאמירתו מקרא זה שאל נפשו למות ודמך ליה (וכענין שמואל הנביא שמת קודם שאול שלא יראה במיתתו) גם י"ל שר"ל שמת לו אח"ז בזמנו בשלום. ומפני שבמעשה גרגרן הסמוך שקרא אנפשיה ושנאתי את החיים נפל מן הגג ומת. לכן ביאר בדר' הושעיא שח"ו לא עשה כן לאבד עצמו לדעת משנאתו את החיים רק מת בשלום בעתו. והא דקאמר ר' הושעיא אנפשיה מקרא זה נראה דסיפיה כי רע עלי המעשה אשר נעשה תחת השמש כלומר בפרהסיא בשוקא לעין רבים. הוא שהיה רע לו ונצטער מאד על זה:

ג ר' הונא אמר ויהי האדם וכו'. אין שייכות למאמר זה כאן. וכמדומה שמקומו הראוי הוא אחר עובדא דגרגרן דלעיל או להלן בפסקא שאח"ז ושנאתי את כל עמלי אחר עובדא דר"מ:

תוכן העניינים

חידושי הרד״ל על קהלת רבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה