חידושי הרד״ל על קהלת רבה· רבי דוד לוריא
פרשה א · פרק א
א ושבבה. עי' מ"כ. וי"ל מלשון שבביה בלה"ק (הושע ח') ושיבי בלשון גמרא שפירושו צרורות והוא כעין לשון וסדקה שבשיר רבה שהסיר הצרורות הבולטין ממנה בכדי להשוותה:
ב את החכמה והכל בכלל. כמ"ש בב"ב (כ"ה) שמתוך שמתחכם מתעשר (וכן נבון יקנה תחבולות ועצה למלחמה) ועי' שלהי הוריות ובפי' הרמ"ה שם בע"י:
ג שלשה כו'. נבואתן בעצמן שאין מתחילין דבר ה' אלא דברי פלוני. והא דלא חשיב נמי נחמיה שמתחיל דברי נחמיה. אפשר שמפני שהוא ספר אחד עם עזרא כדאיתא (בסנהדרין צ"ג) ואינו תחלת ספר. לכן לא נכתב רק דברי נחמיה שאינו כי אם סימן הפסק בין דברי עזרא לנחמיה (ובלא"ה י"ל כיון שלא נכתבו דבריו בלשון דברי נבואה לישראל לא שייך לכתוב דברי ה'):
ד שהיה נבואתן דברי קנטורין. מספרי ר"פ דברים מבואר דברי קנטורין שבכ"א מהן ע"ש:
ה ולמה נקרא שמו ירמיה כו'. אפשר ג"ז בא ליתן טעם למה נתלה נבואתן בעצמן ששמם מורה טעם לענין הספר ירמיה על החורבן וכן עמוס על תוכחתו וקהלת על שהיה דבריו נאמרין בהקהל (ועי' ריש שי"ר שכל מי שמלמד תורה ברבים רוה"ק שורה כו'). ולכן נתלה דבריו בזה ולומר שלכן זכה לנבואה:
ו עבדין אלה העומדים לפניך תמיד השומעים את חכמתך וכתיב ויבואו כו' כצ"ל. ונראה דמפרש הא דכתיב אשרי אנשיך ואשרי עבדיך אלה. היינו אנשיך הם שהיו קבועים לפניו ואין מתחלפין ועליהם חוזר ואומר העומדים לפניך תמיד כלומר אנשי תמיד לפניך. ואשרי עבדיך אלה הן עבדים סתם שהיו מתחלפין תמיד משמר נכנס ומשמר יוצא לשמוע כו'. וז"ש עבדיך אלה ר"ל שבשעה זו אלה הן עומדין לפניך אשריהם ואחר כך כמו כן אשרי להנכנסין במקומן ועליהם חוזר ואומר השומעים את חכמתך לומר שהi היו נכנסין ומתחלפין לשמוע ומביא וכתיב ויבואו מכל העמים לשמוע כו'. ולכן מפני שהיו רבים מאד הבאים לשמוע ולכן לא היו יכולין כולן לשמוע יחד רק מתחלפין במשמרות זה נכנס וזה יוצא:
ז נתלה אפי' בגיד אחד כו'. שהחי נושא את עצמו וכאן לענין המאמר אפשר ר"ל שלכן בשה"ש נאמר אשר לשלמה סתם וכאן נאמר בן דוד מלך בירושלים וכן במשלי בן דוד מלך ישראל מפני ששיר השירים אמר בילדותו כמ"ש בשהש"ר משמיה דר' יונתן ע"ש וסובר שהיה זה קודם שחטא לכן היה נתלה בעצמו. ומשלי וקהלת שאמר אחר שחטא (ושב בתשובה) לכן הוצרך לתלות באחרים:
ח הה"ד למען דוד עבדי ולמען ירושלים וגו' (מ"א י"א) כצ"ל (והמציין מקרא זה לישעיה ל"ו טעה):
ט במקום מלכות. ירושלים מיוחדת למקום גלוי מלכותו של הקב"ה בעולמו: